קראתי עכשיו את הכמה פוסטים הראשונים בבלוג (עכשיו אני יודעת שיש לו יום הולדת ב- 29.11) וגיליתי משהו...

גם לבלוג, כמו לאנשים שאני מכירה, נפתחתי לאט לאט.

בהתחלה כתבתי כמו ילדונת מטומטמת שלא מבינה מהחיים שלה, ״תינוקת״ בת שתים עשרה כמעט.

אחר כך כתבתי כמו מישהי שמנסה לכפר על התעויות מהפוסטים הדפוקים והקודמים,

ואז הפכתי לעצמי.

יום יבוא ואני אעבור על כל הפוסטים... ואולי על תגובות.

אולי ביום ההולדת של הבלוג.

הבלוג הזה שינה אותי לגמרי. פשוט שינה כל כך.

ואני חושבת שבעיקר לטובה.