ננעלתי בחדר שלי. איזה מזל שבבית הזה יש מפתח לכל חדר? (למרות שכל המפתחות אותו הדבר אבל אי אפשר לפתוח אם יש מפתח במנעול).
היא התחילה לצרוח עלי בגלל שלא עניתי לטלפון כשאח שלי התקשר. הוא באירופה, והוא התקשר, והיא עובדת בגינה מרצונה החופשי ותמיד כועסת. היא רוצה שאני אאסוף את מה שהיא גוזמת ואני לא מוכנה, היא רוצה שאני אענה לטלפון שלה, וזה בעיה שלו אתם יודעים? הוא התקשר ומתקשרים אליו חזרה אז פתאום הוא לא עונה? מה זה אשמתי?!?!?!
והיא לא רוצה שאני אסגור את הדלת בממ״ד (איפה שהמחשב) שלצערי אין לה מפתח. אני מדברת עם פרותה בסקייפ והיא צורחת עלי. היא מתעצבנת מכלום, מזה שהיא בגינה ולא עניתי לטלפון שלה (לא של הבית לפלאפון הפרטי שלה שהיא צריכה לקחת איתה).
נסגרתי בחדר והדלקתי מזגן וזה שהיא בחוץ לא אומר שאני צריכה לסבול, נכון?!
ואם מישהו לא הבין, אני מדברת על אמא שלי. היא מעצבנת כל כך לפעמים, היא פשוט בלתי נסבלת!
אולי אי מגזימה, אבל כואב לי הגרון מזה שהחזרתי לה צרחות. תבינו, היא צרחה עליי, אני צרחתי עליה ואז היא כעסה עליי שצרחתי עליה. מה ההגיון?!
לך מותר לצעוק עלי ולי אסור??
איזה קקה. אני שונאת את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
