במהלך חיי הלא כל כך ארוכים כתבו לי איזה מליון ברכות עם המילים ״מתוקה מתחשבת חברה טובה״ וכל אלה,

אבל אף פעם אף אחד לא הצליח להעלות לי דמעות בעיניים עם המילים האלה.

והנה עכשיו אני מגלה אצל פרותה בבלוג, בסוף של הפוסט, את אותן המילים שנאמרו לי כבר כל כך הרבה פעמים מכל כך הרבה אנשים שבכלל לא התכוונו לזה... אבל היא כן מתכוונת לזה, בכל הלב. ואני יודעת את זה, והאמת שעלו לי דמעות (לא של עצב:) מהעיניים...

״אז עכשיו אני רוצה לדבר על מוגה... מוגה היא הבנאדם הכי נחמד, מתחשב, מוכשר, חמוד, מקסים, יפה, וכיפי שאי פעם פגשתי?!?! היא פשוט... פשוט... אין מילים לתאר עד כמה שאני אוהבת אותה?! זה כאילו שבלעדיה החיים שלי היו אומללים וחסרי תקווה!״