לרובכם בטח יש מחשב בחדר, וגם אולי טלויזיה.. תמיד רציתי שיהיה לי מחשב.

אני בממ"ד וזה ממש מעצבן כי זה לא חדר פרטי, כולם נכנסים כל הזמן ומפריעים וכועסים עליי כשאני סוגרת את הדלת.

אז אחותי קנתה היום לעצמה מחשב חדש דנדש, היא תקבל אותו עוד כמה ימים, ואתם יודעים מה זה אומר?

כן! אני עומדת לקבל את המחשב שלה!

הוא דיי ישן, לא פועל מדהים, מורכב מחלקים של שלושה מחשבים שונים... אבל היי, למי אכפת?! העיקר שהוא יעבוד! וגם אין לי כל כך הרבה קבצים ותוכנות, לא יהיה עליו עומס ענק...

זה יהיה כל כך כיף! סוף סוף החדר שלי יהיה שימושי יותר!

ממש ברגעים אלא אמא שלי מציקה לי, ובגלל שבחדר הזה המחשב מול הכניסה אני צריכה להעביר לפייסבוק כדי שהיא לא תראה מה אני עושה. אני שונאת שהיא מתערבת.

בזמן האחרון אין לי תאבון, בבית לפחות. אני רעבה כל הדרך ובבית מאבדת את התיאבון... אולי זה טוב, אבל בארוחות ערב אני ממש מרגישה כאילו זה מעמסה. מכינים לי ארוחת ערב גם כשאני לא רוצה לאכול, ואז לא מבינים למה לא עזרתי בכלל להכין והכל... זה ממש מעצבן.

אין לי כוח לקום מהכיסא אפילו.

מצאתי תחליף לשוקולד שטותי- מיץ. כוס אחת זה די ויותר. רק בינתיים, כשיש עוד מיץ מהחג וחבילת עוגיות סגורה שאני לא רוצה לפתוח...

וזהו.

העיקר זה המחשב.