למה כולם כאלה? למה כולם אותו הדבר בסוף?

למה כמעט כולם, כולל הביטלס פור גוד סייק, היו על סמים? למה לכולם יש ידיים מקושטות בעשרות קעקועים? למה כולם מעשנים ודופקים את הקול שלהם? למה כולם שתיינים? למה כולם עושים את כל הדברים האלה, כל האנשים שאני לפחות מחשיבה כמגניבים? 

בילי ג׳ו ארמסטרונג- סמים, אלכוהול, סקס, קעקועים סיגריות. אני אוהבת את השירים שלו וחולה על הקול שלו, אבל אם הוא ימשיך לעשן, זה ידפק. אם הוא ישתה או יהיה מסומם שוב על הבמה (כי זה קרה לא פעם) הוא לא יהיה יותר על הבמה. בשביל מה?

הביטלס- שהרי כולם יודעים שלפחות אלבום אחד שלהם נכתב כשהם היו מסטולים.

אביב גפן- שעליו אין לי הרבה מה להגיד. הוא קיצוני בדברים אחרים, הוא היה פעם כולו בקטע של להתאבד, גם הוא היה בסמים ובאלכוהול.

בת דודה של אמא שלי, היא אדם פרטי שאני מחשיבה למגניב. היא איש אדירה. כולה מקועקעת, שותה לא מעט, מעשנת נון סטופ, ובשקט בשקט, גם היא בטוח הסתממה יותר מכל אדם רגיל.

וכמובן שכל אדם נורמאלי בימינו לוקח סמים, לפחות פעם אחת בחיים שלו. אני בטוחה שגם אח שלי... אבל הוא סתם הזוי.

קעקועים זה מגניב לדעתי, אבל באיזשהו מקום, רק על אחרים. זה כואב, זה נשאר עליך לכל החיים ואי אפשר להתחרט, ויש האומרים שזה גם לא בריא לגוף ולעור. אנשים מקועקעים יש נכנסים אצלי לקטגוריה מסויימת של אנשים מסוג מסויים, שמוביל לאנשים מגניבים. למה? כי כל מי שאני מחשיבה למגניב כל כך, מכוסה בקעקועים. אולי יום אחד אעשה קעקוע קטן, משהו שאומר לי משהו, מסמל משהו בשבילי. אולי. ואולי לא.

אלכוהול. אני שונאת אלכוהול. הריח של אלכוהול לסוגיו עושה לי כאב ראש ולעיתי בחילה, ואני שונאת יין, אז משהו מעבר לזה?! למה אנשים אוהבים את זה לעזאזל?! זה מר! ברור שאני אשתה כשאהיה גדולה. באירועים. אבל ככה סתם בשביל הכיף, כמו האחים שלי? או להתמכר לזה?! זה מגעיל אותי רק לחשוב על זה.. בלעח.

סיגריות... על זה אני לא רוצה לדבר בכלל. אני נחנקת כשאני עוברת ליד מישהו מעשן, ואני חושבת שזה פסיכולוגי. אני שונאת סיגריות, מתעבת אותן בכל ליבי, כל אדם שאני רואה מעשן בא לי לקחת לו את הסיגריה ולכבות אותה עליו. ואז לזרוק אתה לפח. לפח, לא על הריצפה, לפח! אני שןנאת סיגריות. אני הבטחתי לעצמי, גם אם לא במודע, שלא משנה כמה האנשם סביבי יעשנו, אני לעולם לא אנסה. מה שרק עוזר זו דודה שלי, שניסתה, ואמרה לי בעצמה שזה היה הדבר המגעיל ביותר שטעמה מימיה.

סמים זה משהו שאני לא מכירה מספיק טוב בשביל שתהיה לי דעה מעבר למה שכולם יודעים- סמים זה לא טוב, זה יכול להרוג בכמות גדולה, זה דופק לך את המוח לכמה שעות, וצריך להמנע מזה. האמת... שאני אולי עוברת על החוקים של עצמי, אבל זה נשמע לי קצת כיף. הרי בכל מה שאנחנו עושים ורואים (דגש על רואים) סמים נחשבים למשהו מרגיע ואנשים בורחים מהמציאות אל הסמים. אני לא מתכוונת להתמש בסמים, ואני מקווה שזה לא יקרה. משפט לעצמי: בשביל לברוח מהעולם האמיתי למקום רגוע וטוב, יש לי ספרים.

והסדרה שאני מכורה אליה ואוהבת כל כך, מתעסקת לא מעט בכל זה.

קעקועים פעם אחת בקושי, אבל זה לא נחשב, כי קעקועים זה סמלי לאנשים הנ״ל.

על סמים מדברים לא פעם ולא פעמיים. בעצם לא מדברים על זה, אלא מספרים שהם אכלו סנדוויצ׳ים.

סיגריות נחשבות שם למשהו מיוחש שהם לא היו רוצים לעשות, אבל זה כיף להם לעשן.

והנושא העיקרי שם הוא סקס, אבל זה בסדר. לא מה שאמא שלי תשמח שאני רואה, אבל אל דאגה, אני יודעת שזה מוגזם שם. בארני סטינסון הוא דמות בדיונית. הייתי אומרת תצערי, אבל במקרה הזה, למזלי ולמזל כל נשום ניו יורק. אולי יש כאלה, אבל כמעט שלוש מאות נשם בעשר שנים... זה יותר מדי. שה יותר מדי נקודה.

טוב שהדמויות שהרגילו אותנו לחשוב שהן מגניבות הן לפחות לא דמויות אלימות ברמות של דם ןכאלה.

למרות שלצערי,

כן. דם זה מגניב.

אני כל כך דפוקה. וגם כל מי שחושב כמוני. אנחנו דפוקים כל כך.

אולי בגלל זה האנשים האלה מגנבים לדעתי. הם פשוט דפוקים, וזה גורם הזדהות.

דאמ, בואו נדפק כולם ביחד!

פאק, זה לא נשמע טוב בכל כך הרבה רמות ><