בגילם המופלג, 55 ו-57 חשבתי לא מעט על למה הם בעצם עדיין ביחד. הרי התשוקה של פעם כבר איננה מזמן, אני רואה אותם מתנשקים פעם בחודשיים... הם רבים הרבה, על שטויות חסרות חשיבות, ואיכשהו זה נראה כמו שגרת חיים שהם התרגלו אליה כל כך שאין להם כוח לשנות.

בימים האחרונים אמא שלי לא הרגישה טוב, היה לה לחץ דם גבוה, היא נשארה בבית במקום לצאת לטיול, היא הרגישה חולשה... ואמא שלי לא אדם שמרבה לחלות.

ואיך זה קשור?

היום ההורים שלי היו אמורים לאסוף אותי מבית הספר. לא ראיתי אותם כשיצאתי, אז התקשרתי, כרגיל. אמא אמרה לי שדוד שלי בא לקחת אותי. מיד חשדתי- קרה משהו. דוד שלי בא לקחת אותי מבית הספר פעם אחת, כשהייתי בכיתה ב׳, ואני בקושי זוכרת את זה. שאלתי את אמא מה קרה והיא לא ענתה, מילמלה משהו, אז אמרתי טוב וניתקתי. חיכיתי לדוד שלי עשר דקות. האמת, עם כל רגע שעבר נבהלתי יותר. המחשבות שעברו לי בראש היו הרבה הרבה יותר ממה שהן אמורות להיות, אף על פי שזו אכן היתה שיחת טלפון מבהילה, אם מכירים את אמא שלי. כשאני שואלת מישהו אם קרה משהו והוא מתחמק מתשובה אני יודעת שקרה משהו רע, שאני כביכול קטנה מדי בשביל להבין.

אז הייתי אצל דוד שלי, העברתי את הזמן עם בת דודה שלי :) 

ואז אמרו לי שאבא שלי בטלפון! אז עניתי, והוא אמר ״אנחנו עדיין פה, מחכים לתוצאות של בדיקות דם...״

״ידעתי! אמא לא אמרה לי כלום, ידעתי שקרה משהו!״

אבא שלי כנראה התבלבל מהסיטואציה אז הוא העביר לאמא שלי את הטלפון.

״היי מתוקה, לא רצינו להלחיץ אותך, אני בסדר,ובלה בלה בלה, הבנות ידברו איתך מתי הן יבואו לקחת אותך הביתה״. (הבנות=אחיות שלי).

בשלב זה לא ידעתי אם להלחץ יותר או להרגע. כשהלכתי לכיוון הטלפון הרגשתי פחד, כי האמת שאחרי סבתא שלי שום דבר שקשור בבית חולים נראה מבטיח.

אז בסופו של דבר חזרתי הביתה, אחרי יום ארוך עם מבחן שכבר הספקתי לשכוח, שיעורים שהייתי אמורה לעשות, וקצת לחץ, ההורים ניסו כל הזמן להרגיע אותנו...

אפילו שאני עייפה ולא מרגישה טוב בכלל, חיכיתי עד שהם יחזרו עם אחיות שלי ודודה שלי ודיברנו עם אח שלי בסקייפ, וכשהם חזרו הלכתי לישון מיד.

והבנתי כשהם חזרו, הבנתי למה ההורים שלי צריכים זה את זו.

הם יהיו ביחד עד שהמוות יפריד ביניהם, הםא צריכים זה את זו כי ביחס ארוך כל כך של 32 שנים אנשים בונים את עצמם אחד על השני. אם לאמא שלי לא היה את אבא שלי, מה היא היתה עושה כשהיא לא הרגישה טוב בעבודה והיתה צריכה ללכת למיון? 

אם כשהייתי קטנה לא היו לי שני הורים, מי היה שומר עלי כשהייתי חולה ושולח את הנףשני לעבודה?

קיום ל שני הורים במשפחה הוא חשוב מאוד לילדים, אבל קיום של בעל ואישה חשוב לא פחות. הרי הילדים לא יוכלו לדאוג להורים בכל רגע נתון כאשר יגורו מחוץ לבית. הם צריכים זה את זו. לכן גם קורים מקרים רבים שאחרי שאחד מבני הזוג מתאלמן, הוא נעשה חולה, או נפטר מספר שנים לאחר מכן.

בני זוג צריכים זה את זו בשביל לנהל את השגרה המשעממת, בשביל ללכת כל יום לעבודה, בשביל להתלונן זה בפני זה ובשביל לצעוק זה על זה, גם אחרי שלושים שנה.