החצי הראשון של השנה הזאת היה טוב. טוב מאוד אפילו. אחת השנים הטובות שהיו לי מבחינה חברתית וכל זה... מבחינה משפחתית קצת פחות.

החצי השני של השנה, טוב, די התפקשש. אבל בערך לחלק אותה ל-לפני קורס מש״צים ו-אחרי קורס מש״צים, סתם כי זה היה משהו די גדול, וזה היה כמעט באמצע השנה (קצת אחרי אבל לא נורא). בקיצור, החלק השני של השנה היה די חרא. מכל הבחינות. משפחה, חברים, אנשים בכללי, מצב רוח בכללי, הכל בכללי. זה הלך והתדרדר עם הזמן שעבר עד למצב שדווקא הסוף שבוע של היום הולדת שלי למשל והטיול שנתי שלושה שבועות קודם לכן שהיו אמורים להיות כיפים וכל זה היו לעתים נחמדים לעתים מזעזעים (היתכן ויש קשר לכך שבשניהם היה לי מחזור? אולי. אף פעם לא היו לי שינויי מצב רוח קיצוניים דווקא אז, אולי זה התחיל).

אז ל2014, אני מקווה שהיא תהיה טובה יותר מסוף 13. אולי לא כמו תחילת 13, אבל לפחות משהו? 

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה תוולד לי אחיינית.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אני אגמור חטיבת ביניים בחיוך.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אכיר חברים חדשים, בבית ספר חדש, בעולם חדש.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אפתח קצת את הראש (לא במובן המילולי אני מקווה).

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אני אעשה ספורט.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אני אלמד ללמוד.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אני אלמד להעריך את עצמי, ועוד יותר את מי שסביבי.

אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אסיים לכתוב את הספר.

אני מקווה שזו תהיה שנה מלאת קריאה, ואמנות, ולמידה, ושינוי של דרך חיים. 

מטלות ל-2014:

לעשות ספורט. ולהתמיד. ולרדת המשקל או לפחות לעשות שאני אראה יותר נורמלי.

להיות דודה. זה לא תלוי בי, אבל זה בערך הדבר שהכי עומד על הפרק כרגע.

לנסות להיות כמוה.

להתחיל ללמוד כמו שצריך (אומרת ילדה שבקושי למדה היום למבחן במתמטיקה מחר על הבוקר שהיא נכשלה ברוב הבחנים השנה ועכשיו כמעט 11 בלילה).

לכתוב.

לצייר ולעשות שאר דברי אמנות אמנותיים.

בכללי, לעשות מה טוב לי, ופחות לשבת על התחת ולאכול שוקולד ולעשות למעלה-למטה עם האצבע באייפד או בגלגלת של העכבר ואפילו לא לראות שום סדרה חדשה.

לקרוא הרבה הרבה הרבה הרבה ספרים. הרבה.

בהצלחה.