כשעניינתי מישהו כאן היתה לי מוטיבציה לכתוב, היו לי רעיונות, כתבתי סיפורים שאני בעצמי לא זוכרת איך הצלחתי לכתוב אותם.צסיפור סגולים (לא ורודים) ולבנים, שחורים וכחולים, סיפורים עצובים ושמחים, סתם קטעים ללא מטרה.

לאן כל זה נעלם?

לאן עעלמו כולם?

אני כותבת עכשיו סיפורים ארוכים, ספרים כאילו. יש אחד שאני ממש חושבת שיש לי סיכוי לבמשיך אות׳ו, למרות שאין בו שום חידוש ועניין, סתםצעוד ספר נעורים עם משולש אהבה שלא התכוונתי בכלל אליו... ומסע וקסם וניסויים וכל זה. אני אשתדל להיות מקורית אפילו איפה שאי אפשר.

השיר השנוא.

סטארשיפס של ניקי מינאז׳. שונאת אותו כל כך!!! אני בכללי די שונאת פופ אלקטרוני, ובטח כשהוא משולב עם קול צפצפני...

יום 1: שיר אהוב.

קשה כל כך.

21 guns

Green Day