תנו לי לבכות. תנו לי להתעצבן, לכעוס, ליילל.
אני כרגע לא רואה שום סיבה לקום בבוקר. שום סיבה. אפילו לא אחת.
נמאס לי.
אני לא אובדנית, זה בסדר. אני פחדנית מדיי.
אבל נמאס לי מהחיים המפגרים והריקים האלה. אני כל כך ריקה. אין בי אפילו טיפת אהבה. טיפת אכפתיות.
אני לא רואה שום סיבה שבשבילה אני צריכה כרגע להתקיים. בשביל מה אני חיה עכשיו?
אין לי אהבה. לא הייתה ולא תהיה. מי יאהב מישהי כמוני? אני ריקה.
אני כל היום לומדת. לומדת ולומדת. נמאס לי.
אני לא עושה שום דבר שטוב לי. שום דבר שאני נהנית ממנו ורוצה להמשיך להתקיים. כל כך רע לי.
שום דבר מוצלח לא קורה לי. היחסים עם ההורים: ריקים. עם המשפחה: קרים. לאף אחד לא אכפת מה מתחולל אצלי בפנים.
אני מותשת מלצפות ולקוות שיבוא יום ומשהו ישתנה. משהו יקרה. אני מותשת מעצמי ומאכזבות, מציפיות ומריקנות.
הלוואי והייתי מישהי אחרת
פשוט
מישהי אחרת ממה שאני.
The reason you don't find love it's because you don't deserve it
כן, כנראה שזו הסיבה אצלי..
הולכת ללמוד לשון בשביל לנסות לא להיכשל במבחן.
אחרי הכל, אני ממשיכה לנסות.. לא אמרנו שזה מיותר?