אז כן.. זההולך להיות פוסט קצת מוזר.
אז הגיעה לו חודש נובמבר..ותנחשו מה? כבר שנה שלא שכבתי עם אף בחור!!! פאקינג שנה!!!$@!#~! מצבי עגום ..
בחיים שלי לא הייתי במצב שלא היה לי איזה יזיז או משו..
וכמובן שזה לא צריכה להיות בכלל בעיה. אני הרי בחורה, שגם נראת די טוב . אז מה לעזזל קרה לי פתאום? שניהייתי כלכך סגורה/מופנמת/בררנית? וכל מה שלא הייתי פעם?!
מפה מתחילה חפירה קטנה לגביי מערכות יחסים שלי עם גברים :
אבל לפני כן אני יתן קצת רקע לגביי מה שאני חושבת על קשר "יזיזים" /מערכת יחסים פתוחה איך שלא תיקראו לזה.
אני בחורה די הגיונית בדברים האלה. אני רואה בסקס בתור צורך ומשהו מהנה. לא צריך להיות פה איזשהי קשר ריגשי. לפחות אצלי אין אתזה..
אני לא חושבת שבישביל ל"היתיזיז" צריך את כל "הפוליטקה" שלפניי..אני מתכוונת לחיזורים,דייטים וכל הדברים האלה בסגנון..אלא פשוט להיפגש מתי שמתאים לזוג , להזדיין ולהיתפזר אחכ כל אחד לעיסוקיו. בקיצור בלי שום מחוייבות ודרמות.
מפה אני ימשיך לספר קצת מערכות היחסים שלי אם גברים:
אני עוד מעט בת 23 ובחיים שלי לא הייתי במערכת זוגית רצינית. [חלק חושבים שזה מוזר,לי האמתי זה לא מפריע] אולי הכי הרבה זמן שהיה לי חבר הסתיים אחרי 3 שבועות.
אני בחורה שנורא קשה להיקשר למישהו. זתומרת אני יכולה להימשך לבחור אבל נורא מהר גם עובר לי. אני יכולה גם לצאת אם בחור למיספר דייטים אבל שום דבר לא יתעורר אצלי מבפנים,זתומרת אני ירגיש ממש רגיל כאילו אני ניפגשת עם ידיד ..אני כמו "רובוט" סוג של "קו ישר" אין לי בכלל רגשות..לא מיתעורר אצלי שום רגש של איכפתיות.. לכן אני לא רואה סיבה לנסות לצאת עם מישהו כי אני כבר מראש יודעת שלא קורה אצלי שום דבר מבפנים..לכן אני מעדיפה מערכות יחסים פתוחה , כי זה הכי נוח.
אני בעצם תמיד אומרת "אני כרגע בתקופה שאני מעדיפה להיתעסק בעצמי כמו עם להשלים לימודים ויש לי יותר מידי על הראש" אבל בעצם זה הכל תירוצים.
בכלל , כל העניין הזה של ההגדרה למערכת יחסים נורא מלחיצה וגורמת לי ללכת עוד מיליון צעדים אחורה, ובעצם גם "דייט" .
אני יותר יעדיף להכיר בחור באיזשהי סיטואציה טיבעית..כמו לדוגמא אולי באיזה מיפגש חברתי/עבודה או משהו בסגנון..שפשוט מתחילים לדבר ואולי גם להכיר. כי ככה אני בחיים לא יתן לבחור "גז" כי קודם כל זה לא מנומס להפנות את הגב כשמדברים איתך ודבר שני אני לא יתעסק בראש "אאא הוא מנסה להתחיל איתי" ואני לא ילחץ מזה..זה פשוט יקרה טבעי.
אני מבינה אתזה שכנראה שהבעיה היא כמובן אצלי. איזשהו אממ..תסביך? אולי מחוסר ביטחון או ערך עצמי נמוך.
למרות שאני רושמת אתזה כל זה העובדה שאף פעם לא היה לי חבר עדיין לא מפריעה לי..חלק אומרים שאם אני לא יפתח קצת את הראש אני ישאר רווקה עד גיל 50 ..חלק אומרים שבבו הזמן זה עוד יגיע. נחיה ונראה. :)
אא אז חזרה לעניין של שנה בלי סקס. בעצם אז מה הבעיה? אז למה אני לא מוצאת לי מישהו אם אני כלכך בעד יזיזות?
האמתי שאין לי מושג. אולי אני צריכה להכיר אנשים חדשים , לצאת יותר, אני אציין שאני גרה בעיר קטנה שכולם שמה מכירים את כולם..אבל שוב זה נישמע כמו עוד איזה תירוץ. אחחח.. צרות של נקבות.
אז זהו לבנתיים :)
שיהיה לכולם שבוע טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
