קלסטרופוביה זה הפחד מסנטה קלאוס |
| 12/2014
פריקה או משהו כזה
טוב אז, ישלי ידיד ממש ממש ממש טוב,
ובזמן האחרון הוא סותר את עצמו, ומתרחק ממני.
אז אמ, אני די בבעיה.
(השאלה בסוף של כל הנאום הזה) :
די התרחקנו בזמן האחרון, אתה יודע?
אנחנו דיברנו המון זמן על הנושא הזה.
אתה אמרת שאתה מבין, אבל לא באמת הפנמת את זה.
כי
אתה ממשיך.
ממשיך להתרחק.
ולסתור את עצמך.
מצאת לעצמך את כל ה"חברים החדשים" שלך,
אז החלטת להתרחק.
ואיך אתה סותר את עצמך? אה כן.
כי כשאני מתלוננת על דברים בשיחות שלנו,
לא אכפת לך, ואתה ממשיך להתנהג כמו שאתה.
אבל כשמישהו מהחברים החדשים שלך עושה בדיוק כמו שאתה
עושה לי, אז זה מעליב, פוגע, ועוד כל דבר כזה שעושה כאב בלב.
אז די נמאס באמת.
מתי תבין שבי זה פוגע כשאתה מתרחק?
מתי תבין שהשתנת?
מתי תבין שזה לרעה?
מתי תבין להפנים?
מתי תבין לחזור לאיך שהיית פעם?
הידיד הנהדר,
הטוב,
החברותי,
השמח,
ועוד מילים יפות שתיארו אותך פעם.
די.
אם אתה כלכך רוצה שנתרחק וקשה לך להגיד,
JUST DO IT.
תמחק אותי מהחיים שלך,
שיהיה קל יותר אתה יודע?
עדיף!
עדיף מאשר סתם להסתיר את האמת שהורגת אותך מבפנים..
קדימה, תעשה את זה.
אני רק מחכה ליום שתעשה.
ליום שתעיף אותי מהחיים שלך.
כי עדיף לדעת את האמת ולהיפגע קצת ולהתגבר,
מאשר להסתיר, לגלות את זה מאוחר מדי, להיפגע חזק, ולהשאיר צלקת בלב.
צלקת לכל החיים.
תבחר אתה(:
...............................
עכשיו, אין לי מושג אם לשלוח לו את זה בתור הודעה.
לשלוח, או לא?
כי זה יכול לפגוע, אז אני לא יודעת.
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
RainbowDush
בבלוג זה
בכל הבלוגים
