פשוט צריכה לפרוק .

ואני יודעת שרק הכעס מדבר

ושאם אני פשוט אשוחח איתו הכל ייפתר

אני יודעת שהוא לא זה שצריך לבקש סליחה

אבל לי כבר נמאס להיות המסכנה

זאת שמבקשת סליחה כל הזמן ומודה שהיא טועה

גם אם יש פעמים שאני בטוחה שהדרך שלי היא הנכונה

נמאס לי לוותר ולא לעמוד על שלי

נמאס לי שהוא מסיח את דעתי

מבלבל אותי

לא נותן לי להגיע אל הטיעונים שלי

מין כספת חזיר ורודה שכזאת אוספת ואוספת ועד שלא נשברת לא מוציאה החוצה.

ואם מה שיידרש בשבילך לשכוח ולשחרר

מכל הזיכרונות והטיעונים

זה פטיש גדול וחזק שירסק אותך לרסיסים

אולי זה יגיע בסופו של דבר,

אותך זה ישבור, אותי זה יחתוך , 

אתה תראה,

ואולי אני זאת שאכחד ורק אתה תישרף

מהרעל שמבעבע בתוכי ומאיים לגלוש החוצה

אבל אני באמת מעדיפה שלא, באמת מעדיפה.