Down The Rabbit Hole

אני אוהבת את המילה noon. 

אני אוהבת רחובות שטופים מגשם עם רוח קרה וזכרונות ישנים.

שם בפנים מצויים להם המון זכרונות טובים וטובים פחות וסיפורים שלא סיימתי לכתוב בתוך מחברות בית ספר ישנות. 

לא בטוחה אם אני מרגישה משהו. לא מצליחה לזהות את זה. אני באמת אני או שזה משהו אחר, בעטיפה של מישהי שהייתי פעם?

חסר הגיון.

לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי שמחה או אהבה או רצון למשהו. 

אני מרגישה רק את הרגשות של פעם. מנסה לשחזר אותם.