Down The Rabbit Hole

אהבה בסרטים זאת אהבה נורא פלסטיקית אהבה נורא מגעילה אין בה רגש אין בה באמת אהבה ואני רוצה אהבה משוגעת וכזאת שתגרום לי לשמוע שירים על לבבות שנשברו וההוא יצעק לי בתוך האוזניים עם מלא רגש ואני אוכל להבין את העתיד יותר טוב ואוכל להרגיש מה באמת האמנים האלו המסויימים מרגישים אני אוכל להבין במה אני יכולה להסתכן

אבל אני נראת מתה וקרה וכלום מבחוץ ואי אפשר להכנס לבפנים ולחפש את החלקים שאיבדתי שעוד אפשר אכשיהו מתישהו לאהוב

והכל כאן נורא מוזר

חלמתי שמישהי הייתה בגוף של מישהי אחרת והיא הייתנ בת הזוג שלי. 

היא תמיד הגניבה לי נשיקות, אסור שמישהו ידע. ישבנו בתוך אולם שבו להקה ניגנה וכל הנשים שישבו שם היו ערומות והיא הגניבה לי נשיקות. 

רצנו ורצינו להספיק לרכבת וגיליתי ששכחתי את התיקים. אז רצנו בחזרה למקום כדי לקחת אותם ונתנו להם להמתין לנו יותר מידי. 

החלום שבו יש אינסוף חדרים לא עוזב אותי. כמה אפשרויות! והכל אותו דבר! 

את חייכת וצחקת קצת ולא היה לך מה להגיד. זה עיצבן אותך. בראש המילים נאמרו הרבה הרבה, ים זרם מתוך הראש(והלב) אבל נעצר ונתקע בגרון. כמה שרצית להוציא את המילים אבל הן לא יצאו... ועכשיו את מצטערת על זה. את לא תפסיקי להצטער על כך עד סוף ימיך. ההליכה שלה, הדיבור שלה, העיניים שלה. כל זה חולף עם כל לילה ולילה שעובר וכל חלום מחליף את הזכרון. זה טוב, את חושבת לפעמים. זה טוב שהגוף שלך מתעתע אותך לשכוח דברים שכואבים לך בלב. אבל מה את תעשי אם את לא רוצה? מה אם את רוצה להרגיש את הכאב הנלווה לכל הזכרונות שיש לך ממנה? 

לא ציפית שזה יכאב לך כל כך. בטח, אנשים עוד יבואו וישאירו עליך רושם אבל מי יעז ויבוא להחליף אותה? 

כשאת שוכבת על המיטה והיד עוברת על הצלעות ועצמות הבריח ואת מרגישה שהנפש שלך מתמלאת קצת יותר.
כשאת רזה ורעבה ומרגישה נפלא.

כשאת מסרבת לאוכל וזה גורם לך לחייך עוד יותר.

בולעת עוד ועוד כותנה. 

מחייכת עוד קצת. 
לא חיוך שמח.

אולי מרוצה. אולי קצת מרושע.

ועכשיו אנשים לא מסתכלים על הפרצוף המכוער ולא על הנפש שמשתקפת בהם אלא על העצמות. 

עם בטן מלאה בשמפניה

עם נפש עצובה

עם המון עצבים שעולים על העור שלי כמו נמלים

אני רוצה לקבור אני עצמי מתחת לשמיכות

ולישון ולישון ולישון