אני יושבת כאן וכותבת וכואב לי פיזית. כואב לראות וכואב לשמוע וכואב להיות מודעת לכל דבר שנמצא מסביבי. אולי בגלל שלא מגיע לי. אולי כי אני לבד ואין כאן אף אחד שיתן לי תשומת לב. כל אחד רוצה משהו ממני, תראי את זה, תגיבי לזה, שמעי מה קרה לי אתמול, תקשיבי תראי תגעי בי.
אף אחד לא שם זין עלי.
הרי למה שיהיה להם אכפת מאיך שאני מרגישה? כי למען האמת אני מרגישה חרא ואני רוצה למות ואני מחפשת פתרונות קסם גם אם זה בתגובות של האנשים. לא כי הם באמת יעזרו לי. הם לא יהיו קרובים לזה. אני רוצה שידעו, שיראו לי שאכפת להם ממני שהם כן רוצים לדעת מה אני מרגישה ומה עובר עליי וינסו לעשות משהו.
אני לא יודעת מה אני בכלל כותבת.
אני הולכת לשחק את המשחק של ללכת לישון ואולי אלוהים ירחם עלי ויחנוק אותי מתוך שינה