והבנתי
אני מנותקעת מ"עצמי" , הנפש שלי איפשהו שם מרחפת לה מעל אבל אני לא יכולה לגעת בה. אני גוף עם צרכים אבל זה הכל. זה למה אני לא יכולה להרגיש כלום או להסביר את עצמי או לסדר משפט בראש. למה אני לא יכולה להגיד מה אני אוהבת ומה אני לא, מה אני באמת רוצה ומה אני באמת יכולה להיות.
בשנים האחרונות אני נופלת יותר ויותר להרס העצמי הזה ובתהליך ניתקתי את עצמי מעצמי. אני כבר לא אני ואני לא יודעת אם אי פעם אשוב.
מתגעגעת ללשבת ובאמת להנות מהדברים או להציב לעצמי יעדים ולעמוד מהם או להתרגש מדברים שעומדים לקרות. ועכשיו אני פשוט כלום אחד גדול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Olympia