בין מציאות לחלום יש בלוג

אז.. הנושא החם הא?

הפעמים האחרונות שאני אי פעם יעשה משהו ...

מקום חמישי-

לנסוע עם אחותי הקטנה לפסטיגל- לפניי שנתיים נסעתי לפסטיגל עם אחותי הקטנה. והקרציה. והבלתי נסבלת. וזאת שלא יכולה לשתוק. "יש לי פיפי!", "תקני לי לאכול!", "עכשיו אני צמאה, תקני לי לשתות", "עכשיו תחליפי איתי מקום אני לא רואה כלום", זמזומים בלתי נסבלים של השירים שנראה שהיא למדה שנים לפניי, צעקות, פרצופים חמוצים שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה, זה לא טעים לה, זה כן טעים לה, היא רוצה את החוברת, והיא רוצה צמיד... אני חושבת שלמדתי מזה לקח לכל החיים!

מקום רביעי-

שאני נכנסת לבית כנסת עם שורט- אוקיי זה היה לגמריי בטעות. יום שישי טיילתי עם חברה ואמא שלה שומרת שבת. הייתי עם שורט והיא הייתה עם ג'ינס וחולצה קצרה. היא שכחה את המפתחות לבית והיא הייתה צריכה להיכנס לבית כנסת ולקחת. אבל עבר הזמן, והיא לא חזרה. אז עליתי במדרגות ונכנסתי לכניסה הראשונה שראיתי. רק שטעיתי קצת.. ונכנסתי לכניסה של הגברים. סגרתי את הדלת בבהלה וברחתי משם. החברה הזאת לא ידעה על זה ואחריי זה שסיפרתי לה.. היא לא מפסיקה לצחוק עליי עד היום.

מקום שלישי-

בחיים לא אתן לבת דודה הקטנה שלי לחטט בתמונות בפלאפון- אני נמצאת בהרבה קבוצות בוואצאפ, ולפעמים שולחים לשם תמונות קצת מוזרות... אז היא קצת חיטטה (הרבה) והגיעה לתמונות ישנות מאוד, ומסתבר שלא מחקתי.. אז היא פשוט הלכה אליי (והייתי עם המשפחה) ושאלה "מה זה אמור להיות?" והתמונה הייתה ... קצת לא לגילה. (מסתבר שלא לגילי. אופס XD) והיא הראתה את המשפחה וכל מי שהיה ליידי ראה! הסמקתי כמו עגבנייה

מקום שני-

לישון בחוץ (קמפינג)- לפניי שנה אני וחברה החלטנו לעשות קמפינג ובגלל שאני ממקום נידח אז החלטנו לעשות את זה ... 5 דקות מהבית. (כן, תצחקו עליי! אבל העיקר הכוונה וגם ככה זה סוגשל יער), אז הכנו לעצמנו לאכול, והכל היה טוב ויפה.. עד שנכנסנו לישון באוהל, וכנראה שמקודם שהיינו מחוץ לאוהל השארנו אותו פתוח וארבעה ג'וקים החליטו לבקר אותנו ... פשוט התחלנו לצרוח והשארנו את התיקים שלנו ואת האוהל שמה וברחנו לבית שלי. זה היה סביבות 4 ובגלל שהנחתי שאני אחזור בבוקר, לא לקחתי מפתח. חזרנו לאוהל וקפילנו אותו, לקחנו את התיק ואז החלטנו שנלך לחברה שלי (מה שדרך קצת יותר ארוכה ויותר מפחידה), היא גרה בבניינים גבוהיים כאלה ליד מרכז קניות וחנויות כאלה, ויש כמה כבישים שמפרידים בין המרכז הזה לבין הבתים שלה (זה לא משהו מוזנח, דווקא אחלה דירות יש שם), אז עברנו שם וזה עדיין רחוב מפחיד בלילה. בסוף הגענו אלייה אבל עדיין. אני בחיים לא יושנת שוב בחוץ ! (טוב נו, אולי חוץ מטיולים שנתיים..) לא סיפרתי את זה לאף אחד, אבל יש לי פחד ענק מחרקים. אמלה.

מקום ראשון -

הנשיקה הראשונה שלי- לא רוצה לדבר על זה. פשוט לא אחזור על זה יותר בחיים. יותר מדי סיבות, פשוט לא חוזרת על זה יותר בחיים. פגעתי באחת החברות שלי בגלל זה.. אני ממש מתחרטת על זה וזה אחד הדברים שאני בחיים לא אעשה שוב.

וזהו. אלה הפעמים האחרונות שלי