| 10/2014
אז.. הסיפור הרגיל
חזרנו לאותו נקודה , את יושבת מול המסך של הפלאפון נכנסת לאינסטגרם, לפייסבוק, כל דבר שיוציא אותך מהשגרה של כולם, ואת רואה שהוא שולח הודעה. באותו רגע את כבר יודעת מה הולך לקרות, את רצה להודעה וקוראת אותה. את רואה שהוא מפלטט קצת. את זוכרת מה אמרת לעצמך פעם קודמת, לא לזרום. לייבש. לא להגיב ברגש. לסגור את הרגש בחומות, אבל מה שקורה זה שאת כרגיל לא עומדת בזה, מחזירה פלירטוט, ואז את כבר מרגישה בגג העולם.. זה לא עם אחרים ככה, זה רק איתו. את לא יכולה לחשוב על מישהו אחר במקומו. עכשיו את מרגישה טוב, שהרגש דיבר , שאמרת מה שרצית , ואז כמובן באה הסטירה הראשונה, הוא מייבש. כצפוי, אבל את כבר לא חושבת מה צפוי, כי את נותנת ללב לדבר. אחריי הסטירה הראשונה את לא מוותרת, את תנסי שוב, ותחטפי עוד סטירה. את ידעת שזה מה שיקרה. עכשיו תרגישי קצת מפגרת, קצת תלותית, קצת טיפשה. תנסי לדבר עם מישהו אחר, אולי כדי קצת לשכוח, אולי כדי שיתן לך הרגשה שאת נאהבת, אבל זאת רק ההרגשה של החום שמתלמאת. החיבוק הזה ריק. הלב נהפך לריק מיום ליום.. את מפלרטטת, הם מפלרטטים, ההרגשה הזאת תעלם עוד כמה דקות כי זה לא אמיתי כמוהו.. זה לא מרגיש אמיתי כמו המילים שלו, שאת יודעת שממזמן הם איבדו משמעות אבל יש בו עדיין משהו שגורם לך להאמין לו, שגורם לך לרצות להיות קרובה, שגורם לך לרצות שהוא יעטוף אותך עם האהבה שלו. פעם היו לך דקות פנויות ביום של שיעמום, היום הדקות האלה מתבזבזות על מחשבה עלייו.
והנה הוא שלח הודעה, הלב קפץ קצת, עכשיו תיהי קצת עצובה ואולי לא תנסי להסתיר, אבל עם ההודעות שנמשכות את תראי שהכל בסדר, גם שאת יודעת שהדמעות כבר מטפטפות על הלחי. פעם אמרת שהם מגזימים, שמה לא יעשו בשביל תצומת לב, עכשיו את יודעת שזה לא נכון. היום את קוראת את המילים של השירים ומבינה את המשמעות, היום את מתחרפנת ולא יודעת מה לעשות, את כלכך שונאת אותו אבל את עוד יותר שונאת את העובדה שאת אוהבת אותו, את מתבלבלת בין ההגיון ללב, את יודעת מה צריך , את לא מקשיבה לאף אחד , לא כי את לא רוצה, פשוט כי את נותנת ללב לדבר. את יודעת מה את צריכה לעשות, את צריכה להתרחק, אבל את פשוט לא מסוגלת.. את יודעת שיגיע יום שהוא יהפוך לעבר, אבל את שוכחת שהיום הזה עוד רחוק כי את כבר יודעת שאת מאוהבת עד מעל הראש, את יודעת שהמחשבה האחרונה שלך לפניי שאת נרדמת שהוא מחבק אותך כל הלילה, המחשבה הראשונה שלך בבוקר אם הוא שלח לך הודעה, את יודעת שכל דבר יתקשר בסוף אלייו וכל דבר יזכיר לך אותו, את רוצה לשכוח. את אומרת תעלימי את הרגש, תשכחי את הכעס ותיהי אדישה, אבל ברגע שהוא איתך את לא מסוגלת..
אחריי שהפסקת לחפש נחמה במקומות אחרים, ואת כבר יודעת מה צריך לעשות, הנה הוא שולח הודעה, כאילו בזמן המושלם לרשום לי את הדבר שישבור לי את הלב אבל באותו הזמן גם יחבר אותו, וחזרנו לאותה נקודה, עד לגבר הבא שיחליט לשחק בך, אבל את מוכנה, לא תיתני לאף אחד יותר את הלב שלך בכזאת קלות, ואת יכולה להגיד, את אולי תנסי לשכוח ממנו ע״י בנים אחרים, אבל אף אחד לא יגיע לרמה שלו, כי הוא כבר לא רק בלב שלך, הוא בכל מקום..
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Free Mind