LIFE...

לא הייתי כאן די הרבה זמן. ז"א לא קיטרתי כאן הרבה זמן..
יש לי על מה לקטר. הרבה. מאוד אולי.
 אז ככה, יש ילדה אחת בכיתה שלי, נקרא לה אור. אור טוענת שחברותיה, שידידות שלי, מננצלות אותה ובאות אליה מתי שהן רוצות.
 בלי שהיא שמה לב שהיא עושה לי את האותו דבר. אם היא נעלבה מהם היא באה אלי. ביום יום היא שוכחת מהקיום שלי...

אבל אל תחשבו שלא שמתי לב לזה, בפעם השנייה שהיא באה אלי היא כבר התחילה להמאס עלי.. לא הבינה רמזים, תמיד נדבקה אלי, וכל הזמן הייתה אומרת לי שהיא רוצה לדבר איתי.
ובין אלו שהיו איתי הרבה זמן, זוכרים שרשמתי שמתייחסים אלי כבובה. וזה באמת מה שקורה. היא באה אלי ואומרת "נדיה משעמם לי, בואי למקום שלי".
והיא באמת אמרה ככה. בלי שינויים או הגזמות.
היא מתלוננת על זה שמתייחסים אליה בניצול כשהיא עושה את אותו דבר, ואין דבר כזה "הדדיות" בשבילה. היא עושה מה שהיא רוצה בלי לחשוב על הבן אדם השני.
אני פשוט מתביישת בעצמי שיש לי ידידה כזו..