Losing Grip
|
| 2/2014
תקופה דוחה
אני כל כך מזכירה אותה פתאום... אני מעדיפה לשבת בבית לקרוא וללמוד מאשר לצאת החוצה, מתרחקת מאנשים וכמעט ולא מבזבזת זמן ברשתות חברתיות. אני מאבדת את כל האמון שלי באנשים ואת החשק לחיות, ומעדיפה את העולם הדימיוני שלי על פני העולם האמיתי. והכי גרוע, אני חושבת שאני יותר טובה מכולם...
אני קולטת שאני מתחילה להיות דומה יותר ויותר לאקסית המיתולוגית שלי חחח... הזוי! אני, שלא סבלתי את ההתנהגות שלה והיחס שלה לאחרים, מתחילה להיות היא.
זה מעלה בי מעט געגועים וכאב ומעט חלחלה ושנאה עצמית. והאמת היא שאני חולמת עליה ועל הבחורה שיצאתי איתה כל לילה. כל לילה חלום אחד עליה וחלום אחד עליה. ואז אני קמה בבוקר בוכה ורוצה להעלם...
בכל שאר הזמן אני פשוט מרגישה ריקנות ואדישות שלפעמים מלוות בדקירות חדות בלב...
בימים האחרונים הגוף שלי ממש חלש, ואני בקושי זזה ואוכלת משהו. לבית הספר אני הולכת בכוח, למרות שכל מה שבא לי זה להרקב מתחת לשמיכה. (שוב, כל כך מזכירה אותה)
זו התקופה הכי דוחה מכל התקופות הדוחות שעברתי, אין ספק. ומה שהכי מתסכל זה העובדה שהדבר שיציל אותי מהדיכאון הוא אהבה של בני אדם, שהם אלה שגרמו לדיכאון מלכתחילה... שיט.
| |
|  כינוי:
-CONTAGIOUS- |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
