brand new day
מחשבה קטנה שעברה לי בראש ולא נותת לי לנוח.
תנו לי דף תנו לי עט... צריך לרשום את זה ! |
| 11/2013
מה אתם הייתם עושים?-מנקודת המבט שלי.
התוכנית "מה אתם הייתם עושים" זכתה לתגובות רבות בקרב האוכלוסייה שלנו. אנשים התחילו להבין שמה שקורה לנו ביום יום ואנחנו לא מייחסים לו לפעמים שום חשיבות נגמר במצפון ומחשבות מצערות: "יכולתי לעשות משהו, למה לא עשיתי" "יכולתי להציל את המצב או לעזור איכשהו"
התוכנית פתחה לנו את העיניים וגרמה לנו להבין להבין שאנחנו צריכים להיות קצת יותר קשובים למה שקורה סביבנו. היא האירה לנו את המציאות, נתנה לאנשים אולי לפעמים להבין שהמצב יכל להיות אחר. עכשיו במקרים כאלו אנחנו יכולים להיזכר ולומר, "עכשיו אני צריך לפעול" ולא להישאר אדישים כלפי זה.
לא מזמן הלכתי ברחוב והייתי צריכה להגיע מהר ללימודים שלי. אנשים שהיו אמורים לפגוש אותי חיכו לי במקום המפגש ואני כבר הייתי באיחור.
באמצע הדרך שמתי לב שילד סחב בידיו כלב פצוע על החולצה שלו. כשאתה רואה מקרה כזה זה מעורר בך מחשבה של עצב ורחמים. כשהיסתכלתי על הכלב המסכן וחסר ההגנה הזה חשבתי לעצמי מה אני הייתי עושה במקום הילד הזה שהלך. הילד הקטן הזה היה בערך בגיל 8-9 והרגשתי כלפיו כבוד באותו רגע. כל הכבוד לו שהוא עשה מעשה כזה ולקח את הכלב איתו. היה ברור שאם לא הוא הכלב לא היה יכול לתפקד בכוחות עצמו. רגע מדהים.
המקרה הזה הזכיר לי את התמונה שרצה מדי פעם בפייסבוק, וכשאני רואה את התמונה הזו אני פשוט מתמלאה בעצב רב, אך גם כבוד.
כשאתה מסתכל על התמונה הזאת אתה מתמלא רחמים ומצד שני כבוד לאדם הזה. למרות שהוא בעצמו זקוק למקום חם וגם לאיזשהו מזון בסיסי לאכול, ואין לו מקום לכלב ומה לתת לו לאכול, הוא לא נוטש אותו. תמונה מלאת רגשות לפי דעתי.
מקרה נוסף שדי הרבה מציק לי בעין הוא מקרה שאנחנו נתקלים בו ביום יום, כל הזמן, ועדיין לא מיחסים לו את מלוא החשיבות.
הוא המקרה של מקומות ישיבה באוטובוס לאנשים בגיל הזהב או הריון וכדומה.. .
להמון אנשים לא מזיזה העובדה שהם יושבים באוטובוס ובו זמנית אנשים בגיל מבוגר שזקוקים למקום הישיבה הזה מסיבות רפואיות או בכלל או נשים בהריון מתקדם שמתקשות לעמוד בתנאים של אוטובוס עומדים להם. להאיר את העיניים לאנשים אלו לדעתי דבר חשוב. לא פעם אנו נקתלים במצב כזה שהוא לא נעים לעיניים.
במצבים כאלה כמו שאנחנו רואים בתוכנית "מה אתם הייתם עושים?"או כאלה שהדגמתי פה, הייתי מורידה את הכובע בפניי האנשים האכפתיים למצבים האלו.
ובו זמנית מעלה אותו חזרה כשאני רואה את האנשים מהסוג השני.
לנושא הזה אפשר להתייחס ולגשת מכל מיני כיוונים. אני הראתי רק אחד אבל אני בטוחה שכמה מאיתנו שיעשו את זה יותר, רק יגבירו את המודעות
ויעזרו למצב להשתנות, או לפחות כהתחלה להשתפר.
| |
|
כינוי:
liat_adler
בבלוג זה
בכל הבלוגים
