brand new day
מחשבה קטנה שעברה לי בראש ולא נותת לי לנוח.
תנו לי דף תנו לי עט... צריך לרשום את זה ! |
| 2/2014
קרוב ליפול
אני קרובה ליפול. ליפול להרגשה הזאת של הדיכאון, זאת כשאתה אומר לעצמך שאין לאן להמשיך. ויש מחשבות כאלה, חסרות תקווה.
אני שומעת שיר, והמנגינה שלו עצובה. והיא גורמת לי להיזכר, שמתחת לחיוך שאני לובשת מסתתר הר של בעיות שעוצרות אותי מלזוז, להנות, ולהאמין.
אז מה אם נהניתי יום אחד, יום שבו הרגשתי שהעולם מדהים, והחיים יפים. היום נזכרתי שזה היה סתם רגע, ושעוד בשבוע שעבר היה לי הר בעיות שעוד לא הצלחתי להתמודד איתם. והיום נזכרתי שהם עוד קיימות. אז בשביל מה?
פעם חשבתי שהבעיות שלי, שיש לי בחיים אלה מכשולים ואתגרים, וכיף לפתור אותם. כי בלעדיהם היה לי משעמם והחיים היו רגילים. זה עזר לי להתמודד עם מצבים קשים. כנראה שהיה לי כל כך רע שהראש מצא משהו שיעסיק אותי, ויציל אותי לפחות לקצת זמן. ועכשיו אני מרגישה שהבעיות האלה, הם מכסה של לחץ שלוחצת, ולוחצת, ולוחצת.. ואני אתפותץ בסוף. כנראה שאני הייתי חזקה מספיק לשאת את זה בינתיים. אבל מה יקרה אם אני אתפוצץ. אני לא רוצה לחזור לגיהנום הזה של הדיכאון.. היה לי רע. כנראה שאני מהאנשים האלה שמראש קבעו שהם ירגישו רע ויעברו סבללל....
אבבל הכל תלוי במחשבה. ואני לא הולכת לוותר לעצמי. לא מוכנה להרים ידיים. אני אלחם, ואהפוך את הבעיות לאתגרים. ואולי אשמע שיר עם מנגינה שמחה שיעזור לי להיזכר ברגעים הטובים שיש לי בחיים. :)
| |
|
כינוי:
liat_adler
בבלוג זה
בכל הבלוגים
