brand new day מחשבה קטנה שעברה לי בראש ולא נותת לי לנוח.
תנו לי דף תנו לי עט... צריך לרשום את זה ! |
| 2/2014
לדבר לקיר יש ימים שאתה מרגיש שאתה מתנהג אחרת, שאתה לא דומה לעצמך. רגעים שאתה עושה או אומר משהו ואומר לעצמך, לא ככה רציתי להגיב, זאת לא הדרך, זה לא אני. ויש רצון לשנות את זה בעצמך, אבל לא תמיד מצליח. כי כשזה קורה אתה לא חושב על הדרך שאתה עושה משהו. יש ימים שאתה מרגיש שאתה מדבר יותר מידי, אבל לא סתם. אתה מדבר לקיר, אין מי שיענה. אתה מספר, ואף אחד לא רוצה לשמוע. אנשים מהנהנים עם הראש, אבל לא באמת שומעים. ואתה מרגיש את זה ולא עושה עם זה כלום. כי אין מה לעשות. אתה רק מדבר יותר וחוזר על הדברים, ואז מרגיש מן תחושה שהבעת את עצמך יותר מידיי וללא מטרה. כאילו שזה לא אתה, ועוד הפעם הרגשה שלא היית אמור להגיב ככה. כאילו הרגע שאתה מבין שאתה נמצא בזמן הלא מתאים, במקום הלא מתאים, ואומר את הדבר הלא מתאים. הרגשה שאתה רוצה ורוצה ורוצה ורצה את זה אחרת. וזה לא מצליח. ואז בא התסכול, וההבנה שזה לא אחד הימים הטובים שעברת. כל כך רוצה שכבר תבוא התקופה הטובה, שהפוסטים שאני אכתוב יהיו אחרים. ולא יהיו לי המחשבות המתבודדות האלה בראש שבאות לי ברגע הראשון שאני סותמת ומתחילה לדבר. ושבעתיד אני אוכל להיזכר ולומר על הימים האלה "כמו בימים הטובים". אז מה אני צריכה לעשות? לדבר בלי סוף? העיקר שאני לא אסתום ואתחיל לחשוב !! :(
| |
|