brand new day
מחשבה קטנה שעברה לי בראש ולא נותת לי לנוח.
תנו לי דף תנו לי עט... צריך לרשום את זה ! |
| 1/2015
כמאבדים תמטרה...
מכירים את זה שיש לכם מטרה כלשהי ואז כשאתם משיגים אותה אז יש הרגשה של רייקנות בגוף. זאת אומרת כאילו השגתי משהו, ועכשיו מה? איפה ההמשך? מה לעשות עם החיים לי? כאילו הייתי ממש דבוק למטרה ועכשיו כשהיא הושגה אין לי כבר מה לעשות.
אז זהו שאני את המטרה שלי לא השגתי, אני אוהבת אותו ורוצה להיות איתו,וזה לא הולך. כאילו תקוע במקום אבל לא אבוד לגמרי.
הקטע הוא שכמות הפעולות שהייתה לי בראש כדי להתקרב אליו נגמרה אתמול, כאילו כבר עשיתי מלא וכמעט הכל אני חושבת. אתמול בערב הייתה הפגישה האחרונה שאמרתי לעצמי שפה אני פשט אדפוק את המסמר עד הסוף בקיר. ואחרי שחזרתי הבייתה הבנתי שה"מטרה" שלי "הושגה", אומנם לא הצלחתי, אבל פשוט כל הפעולות נגמרו ואין לי לאן להמשיך. אז המטרה שלי השיגה תוצאה שלילית. קורה...
עכשיו אני מרגישה רייקנות הפוכה. ההרגשה שיש אחרי שהשגת משהו ואתה מרגיש שאין לך לאן ללכת, רק הפעם מעורבבת עם תחושת פספוס, וחוסר תקווה. אני מוציאה אוויר כאילו שאני נאנחת ויש לי פשוט חור גדול בראש, וחוסר חשק להמשיך לעשות בכלל משהו כי איבדתי תמטרה העיקרית שלי.
אין בשביל מה להמשיך, אין מוטיבציה...
| |
שלום,
והנה אני חוזרת לרשום כי כבר יש לי הרבה על הלב ואני לא יכולה לסחובכבר לילי .
זה פשוט שבוע נוראי זוועתי שבוע חרא פשוטנחרא מהרבה סיבות שפשוט הורסות לי את המצב רוח
אז ככה הוא התחיל מרגעי תקווה שגרמו לי לחשוב שהולך להיות לי שבוע טוב והפכו לסיוט.
קצת רקע על הסיפור, כדי שתבינו על מה מדובר.נדלקתי על בחור שאני מכירה הרבה זמן, אבל הבנתי שמתפתחות לי אליו רגשות רק עכשיו.
זה התחיל מזה שהתחלתי להנות איתו ולהתחיל לחשוב על כמה אני רוצה להמשיך לבלות איתו ועבר למחשבה שאני צריכה לרדת מזה כי אין מצב בעולם שהוא ירגיש אליי משהו הדדי. משם זה עבר לסיפור מחברה שאמרה שהוא נדלק עליי, ומאז התחלתי לגלות תקווה. כל זה עוד לפני יום ראשון.
ולהלן לוז השבוע שעבר עליי. מיום של לימודים קשים ותקווה להמשך צמיחת היחסים שלנו התחלתילחשוש בסופו של יום שיכול להיות דחוף צריך להפסיק את כל המחשבות שלי עליו. משם זה עבר לעוד יום של לימודים קשים והפעם שוב בילוי בערקב שהפך ליום באסה, לא נהנתי הרגשתי לא קשורה הרגשתי שאני טועה בתחושות שלי ונכנסת רחוק מידי. בקיצור הרגשתי שאני בצרות כי אני באמת מתחילה רציני להתאהב בבנאדם. ביום הבא שוב יום עמוס אה ושחכתי לציין שכל הימים האלו עד כה התלוו בתלונות של המורות ובבעיות בבצפר כי התדרתי בלימודים ובנוסף עברתי מבחן בציון נוראי. אז באותו יום, יום עמוס בערב רוצה קצת נהנוץת ובסך הכל מתחילה תערב עם תקווה רבה למרות שבאחד הפרוייקטים חוויתי כשלון ובקיצור הלכתי לי לבלות קצת בכיף וחיוך וסיימתי את היום בחיוך אך עם הרגשה צולעת של פספוס. הקטע הוא שאתה מפחד לפתוח את הלב לבנאדם שאתה לא יודע אם הוא מעוניין בכלל. מאיפהלי, אולי בסוף אני אחווה אכזבה. אז כך חזרתי לי הבייתה עם תחושה של פספוס, ואכזבה.המשיך לי הבוע עם מצתב גרוע בעבודה שמוביל לכמעט פיטורים, עוד לא יודעת מה נגמר עם זה וכל הימים האולו מלווים בזה שגם נהייתי חולה נזלת כאב גרון שיעול עייפות עלייה וירידה של חום, פשוט מצב זוועתי. חוזרת הבייתה בשעה מאוחרת ויום אחרי זה פשוט מרגישה לא טוב, צינון פשוט נוראי, וכרגיל לימודים מגיע ערב יוצאת קצת ומבינה שעשיתי טעות פשוט בהכל. קודם כל התבאסתיעל חלק מהאנשים שאני מכירה,על היחס שקיבלתי על הזלוזל. התבאסתי על הרגשות שלי,עכשיו אני מבינה שעיתי טעות ואני מפחדת פשוט מפחדת. מחר יום קשה,ושוב אין אפשרות ליום חופש. הרבה עומס לחץ, חרא מצב רוח,עצבנות, צינון, והרבה פחד מלהתאכזב שוב. כי איתו אני באמת מרגישה משהו אחר. ולהתאכזב פשוט ישבור לי את הלב. למרות שעכשיו כשהלב שלימתחיל להפתח אני פשוט לא מפסיקה להיפגע שוב שוב. אולי עדיף שאני אשתה או אקח איזה סיגריה כדי קצת להירגע. פשוט שבוע זוועתי, הכי נוראי שחוויתי בשנה הזאת.
תודה שיש לי מקום לפחות שאפשר לשתף.
אה שחכתי לציין על הסיוט שחלמתי בלילה עוד משהו מפחיד לתת מודע.
תודה רבה.
| |
|
כינוי:
liat_adler
בבלוג זה
בכל הבלוגים
