המחלה של סופי

את סופי התחלתי לכתוב קצת אחרי ה21.7.13.זה היה קצת אחרי שחבר שלי נפרד ממני, היינו ביחד חצי שנה. הוא בעצם היה הקשר הרציני הראשון שלי. היה לי ידיד באותה תקופה.

היינו ידידים טובים במשך שנה עד שהוא הציע לי לצאת. יצאנו לדייט אחד, היה לי ממש כיף התנשקנו קצת והיה מדהים. אחרי אותו יום הוא הפסיק לענות לי לטלפונים. נפגעתי,כמובן. אז בפעם הבאה שהוא ענה לי קבעתי איתו להיפגש וסיימתי את זה. 

הוא הרבה זמן אחרי עוד רצה אותי, כתב פה בלוג ועשרות פוסטים על כמה שהוא אוהב אותי, וזה סוג של קנה אותי. כשביקרתי חברה נפגשנו שוב, והתנשקנו. הוא היה בשבילי מעין מקום מפלט. ולכן הוא האדם הראשון ששלחתי לו הודעה אחרי שחבר שלי נפרד ממני. 

ביקשתי שיבוא לעיר שלי, שיבוא אליי. ביקשתי את זה. ידעתי שנתנשק, חיפשתי להתנשק.

הוא בא אליי, הוא היה שונה משזכרתי אותו. שכבנו על הדשא, הוא נישק אותי. סיפר שהוא יצא עם תל אביביות שרמוטות שבקטע של סאדו מאזו. קצת נרתעתי אחורה. הוא הצמיד אותי אליו. 

הוא ביקש לבוא אליי הבייתה. הלכנו אליי הבייתה. ביקשתי ממנו 

שלא נוריד בגדים 

הוא הסכים 

הוא נישק אותי, בהתחלה בעדינות, ואחר כך כבר לא.

הוא משך לי את החולצה

ביקשתי שיפסיק 

הוא לא.

הוא שם את ידי על הזין שלו 

והזיז 

אני כבר בכיתי 

המשכתי לבקש

הוא נשך אותי 

בישבן ובפטמה

וכבר לא יכולתי עוד 

קפאתי

והדבר הבא שקרה 

שהוא מעליי, מנסה לדחוף את הזין שלו לפה שלי

ואמרתי לו 

שאם הוא לא יורד

אני אתקשר לידיד הכי טוב שלי 

הוא ירד בלית ברירה, תוך כדי הוא ביקש סליחה

אבל זה לא שינה לי יותר

הוא ביקש שאני אלווה אותו לתחנה כי הוא לא יודע איך להגיע

התקשרתי לחברה הכי טובה שלי וביקשתי שתצטרף לא רציתי להיות איתו לבד

היא באה וליווינו אותו לתחנה.

יותר מאוחר נסעתי לידיד הכי טוב שלי

חיפשתי אצלו נחמה

הוא ישב איתי בחוץ,סיפרתי לו הכל. מהתחלה ועד הסוף.

הוא הקשיב, וכעס עליי נורא. הוא לקח מצית והעביר מתחת למרפק שלי. "למה?" שאלתי אותו "סתם ככה,בלי סיבה"

באותו הלילה לא הצלחתי לישון 

רעדתי, בשיא החום.. רעדתי.

בכיתי כל הלילה. שנאתי את עצמי שהזמנתי אותו, שנאתי את עצמי שזרמתי איתו. 

והייתי לבד.

באותה תקופה הסתגרתי בבית שלי ולא הייתי יוצאת הרבה.

יום אחד דיברתי עם ידיד שלי בפייסבוק, וסיפרתי לו את זה, לא את הכל כמובן.. רק את הרעיון ואת ההרגשה הכללית שלי.

הוא הציע לי לכתוב סיפור.

קראתי לדמות הראשית סופי, על שם סופי מהטירה הנעה, ויותר מאוחר שמעתי גם את סופי של מרסדס בנד.. אז זה התחבר.

הייתי ככה במשך חצי שנה בערך,וכל פעם כתבתי קצת על סופי. עד שהכרתי קבוצת חברים שהוציאה אותי מזה והחזירו לי את הביטחון. 

הוא לא הפסיק מאותו יום לשלוח לי הודעות ולהתקשר.

הוא עשה את זה, ואפילו לפני חודש הוא עשה לי לייקים באינסטגרם. זה לא נגמר, וזה מועקה בלב שלי.

אחד המשפטים שהוא אמר לי שהכי צרבו לי 

"את יודעת משהו?אני לא מתחרט על מה שעשיתי לך." וזה כאב לי באמת.

כל הסיפור שעברתי נתן לי את הרצון לכתוב את הסיפור. ממש רציתי לפרסם אותו ולדעת אם אנשים מתעניינים בכתיבה שלי,

אז תודה לכל מי שהגיב פה, תודה לכל התגובות התומכות וההתעניינות! 

נתראה.