המגירה..

אני רוצה לכתוב אבל זה לא הולך,

הכל מרגיש מכני ולא אמיתי, לא כתיבה מהלב,

כתיבה מנוכרת, כתיבה כדי לקבל יחס, לא כתיבה מתוך דחף להוציא.

כ"כ הרבה סיפורים מסתובבים לי בראש, ואין לי דרך להוציא אחד,

אני כבר שבוע תקוע על ארבע משפטים ריקים בתור פרק.

אני רוצה לכתוב.

מחר אולי תבוא המוזה, 

אני אחכה לה, היא תתגנב אלי בערב, אחרי שכולם ילכו לישון.

היא בוודאי מתגעגעת.

כשאין לך אתה מרגיש שחסר,

כשיש לך אתה לא מעריך...

בחמישי חוזרים לצפון..

לילה וזה .-.