להקים את החיים, לחיים.
והפסימיות?
משתקת
מכלה
מאדה
היא אוכלת אותך
מפרקת אותך לרסיסים
לפעמים סתם שוברת לחצי
כדי להשתעשע בעובדה ששני חצאיך מנסים לנשום לבד
תכלס נשבר
אבל חייבים להמשיך לזוז..
חייבים להרים את הראש
לפעמים צריך להסתכל על העולם בצורה השטחית ביותר שאפשר, כדי שיהיה למה לקום בבוקר
לחייך מסרטון ריק מתוכן ברשת חברתית כזו או אחרת,
להביט במראה ולשכנע את עצמך שאת יפה
ורזה
וכל מה שאת אומרת לעצמך שאת צריכה להיות וכוסעמק למה את לא ככה
אבל רגע רגע. לא
הכל בסדר
את אחלה, תראי
סך הכל, כמעט הכל במקום
ויש לך ידיים ורגליים
ומישהו לאהוב בערך
ומישהו שדואג לך
קורת גג, אוכל
תהיי אסירת תודה דאמט!
אז את תקומי בבוקר ואת תשכנעי את עצמך שיש בעולם הזה הרבה יותר
ואת תחייכי איכשהו
גם אם אין למי להתקשר כל הזמן
גם
אם את לבד
-

הלוואי שהייתי פחות פחדנית