|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לבד
ואז מגיע הרגע הזה
שאת קולטת מי באמת נמצא בחייך
ברמה שבאמת נחשבת אני מתכוונת
לא ב"מה קורה"
או ב"טוב לראות אותך"
או בבדיחה מצחיקה בקבוצה בוואצאפ שמנטלית כבר נטשת
ולא בלייק בפייסבוק
או בשיתוף
או בשיחה של "נו בואי נפגש כבר"
כן אז מרגיש כאילו אף אחד לא שונא אותך
כאילו את מוקפת באהבה ואת כזו מזליסטית כי
מה הסיכוי שמישהי כמוך תהיי כל כך נסבלת ואהובה
על יותר מבן אדם אחד?
שחייב.
גם ככה לאהוב אותך.
ואז מגיע הרגע הזה
שאת קולטת שלא
ושאין לך באמת לאן להתקשר
לא במובנים שלך
לא ברמה שבאמת נחשבת
לא כמו שהיית רוצה
ואז את שוקעת
ושוקלת
ובוכה בלי דמעות
בשקט
ואוכלת כל איבר בגוף עם הלב שלך
מנסה להתכלות
לבד
ואת עדיין פה
ונמאס לך מהכל
מרגיש לך כאילו כל העולם הזה מפלסטיק
כולם חושבים שהם יודעים יותר או פחות
וממשיכים לצעוק אחד לשני " תפסיק לחשוב שאתה יודע הכל"
נוזלים מאגו ומדיפים צחנה של גאווה מטומטמת כזאת
וכסף כסף כסף
בטח
אני נשמעת כמו איזו תימהונית
או אחת של שלום ואהבה שנחתה מהמזרח
או דיכאונית אבודה של האינטרנט
אבל בתכלס
אני חצי מחייכת עכשיו
כי הרבה זמן שלא פרקתי ככה את פירור המחשבות שלי
על העולם הזה
ועל כל הקקי הזה שצף פה באוויר
אופטימיות
כן
דבר מקסים.
יכול להפוך את עולמך.
להרים אותך
לשתול באנשים אבודים תקווה
להקים את החיים, לחיים. והפסימיות? משתקת מכלה מאדה היא אוכלת אותך מפרקת אותך לרסיסים לפעמים סתם שוברת לחצי כדי להשתעשע בעובדה ששני חצאיך מנסים לנשום לבד תכלס נשבר אבל חייבים להמשיך לזוז.. חייבים להרים את הראש לפעמים צריך להסתכל על העולם בצורה השטחית ביותר שאפשר, כדי שיהיה למה לקום בבוקר לחייך מסרטון ריק מתוכן ברשת חברתית כזו או אחרת, להביט במראה ולשכנע את עצמך שאת יפה ורזה וכל מה שאת אומרת לעצמך שאת צריכה להיות וכוסעמק למה את לא ככה אבל רגע רגע. לא הכל בסדר את אחלה, תראי סך הכל, כמעט הכל במקום ויש לך ידיים ורגליים ומישהו לאהוב בערך ומישהו שדואג לך קורת גג, אוכל תהיי אסירת תודה דאמט! אז את תקומי בבוקר ואת תשכנעי את עצמך שיש בעולם הזה הרבה יותר ואת תחייכי איכשהו גם אם אין למי להתקשר כל הזמן גם אם את לבד - הלוואי שהייתי פחות פחדנית  |
נכתב על ידי
הגברת המפולפלת
,
11/7/2016 21:44
בקטגוריות התפרקות, כשאני אבודה, כשאני אמיתית, כשאני כועסת, כשאני מביטה לאחור, כשאני מחפשת, כשאני מלנכולית, כשאני מפחדת, כשאני משתגעת, כשאני פסימית, כשאני פגועה, כשאני מתוסכלת, כשאני ריקה, כשאני שונאת, כתיבה, לחץ, קיטורים ופורקן
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עדר מדורדר
בדיוק כשחשבתי שמשהו השתנה
נפרסו בפני פנים דומות
אותו עדר מדורדר ומגרגר לחום שפולט המוח
שלא יכול לחדול ממחשבותיו
וכל כך טבוע בסימן שאלה
כזה שמצוייר על ילדה ערומה שרצה בין שדות
גם כאלו שפורחים
שרצה בין קירות
גם בין היציבים.
ואם חשבתם לרגע
שבנקודת הנשימה הזו אתם עשוים להפנים
אז מהרו לסב אל מקור מים ולרענן את הפנים
כי אין לכם סיכוי אפילו לבוגרים
להבין את הלב שפועם בפנים
עד שלא תחוו את המוות של אותה זהות,
של אותם פנים.
| |
אנשים
קטע שנכתב בתקופה רעה יותר.
לצערי עוד רלוונטי
-
אנשים
מח פועם תחת העור הדקיק
דמעת זיעה מחליקה לאורך האף המעוקל
שיניים חורקות ננעלות בחימה
עיניים משוטטות ממצמצות באיבה
כמה פצעים שמעידים על לחץ
כמה שריטות שמעידות על עצב
פיגמנט בנפש
פיצול קל
הזיה תמידית
פקפוק מר
ערעור עצמי
חשדנות מוקצנת
חומות מבטון, נפט, עופרת
חיוך מפלסטיק
מילים עטופות בנייר צלופן
אז לעזאזל עם המבט בהפוך על הפוך
אנשים זה חרא
נבדק.
שחוק
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הגברת המפולפלת