אז היי!
הרבה זמן לא הייתי פה... הרבה עבר.. מעניין אם נשארו לי קוראים בכלל.
אז כמה עדכונים קטנים,
התחתנתי.. היה כיף.. יש הרבה תובנות והרבה למידת לקחים לגבי העתיד באיך שאני לוקחת דברים, למדתי שאי אפשר לצפות אף פעם לשומדבר ולא לקחת כלוווום כאילו זה מובן מאליו.
אני בסמסטר האחרון ללימודים שלי, צריכה להתחיל לתקתק את הסטאז'.
אנחנו עוברים דירה בסופ''ש הקרוב.
רציתי להכנס לפה ולכתוב כ''כ הרבה פעמים אבל לא הבאתי את עצמי לשם,
ואז, היום.
יצאתי מהעבודה ב16:00 ואני מרגישה את האוויר הנקי אחרי הגשם, וכ''כ נעים. ואני נזכרת שאני פשוט טיפוס של סתיו.. איך אני אוהבת את הסתיו.
המשב רוח הנעים על הפנים, האוויר הנקי, השמש שמסתתרת מאחורי העננים וגורמת לשמים להיות הכי יפים בעולם.
ואז הגעתי הביתה ובעלי הלך לחברים ופתאום נזכרתי בכל מיני להקות של פעם כזה (מכירים שזה קורה פתאום ואם באקסטזה?)
אז זה קרה לי. זה התחיל בDraconion ופתאום נזכרתי בTiamat ועכשיו אני שומעת Lost Paradise עוד שניה אני הולכת להופעת מטאל.
וזה מה שגרם לי פתאום להכנס לפה ולכתוב על זה.
החיים שלי לקחו אותי לכיוון אחרי מאיפה שבאתי, פתאום חיים טובים ונוחים יחסית, אוהבים ושלווים מבחינה נפשית, ונעלמת לה כל העגמומיות שגדלתי איתה וזה מדי פעם חסר לי. חסר לי מאוד לשקוע במחשבות תוך כדי קול בוכה ברקע וגיטרות מייללות.
אני במירוץ החיים ואני תחרותית זה לא פשוט.
לרוץ אחרי הזנב של עצמי כל היום.
אז רק רציתי להזכיר לעצמי שאני עדיין פה.
אני עדיין פה והנשמה שלי עדיין פה וגם אם לפעמים אני שוכחת מי אני ומאיפה באתי אז הבלוג הזה פה בשביל להזכיר לי.
תודה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
