הלכנו ודיברנו אני כבר לא זוכרת על מה,אני רציתי לדבר איתו ,הוא נראה כמו בנאדם מעניין ועצוב.למה זה תמיד בא ביחד? ואז ראיתי יצור מפרכס על הכביש וזרקתי את התיק וה בקבוק מיץ תפוזים ורצתי לכביש הוא צעק משהו,כנראה היה שם אוטו,היא הייתה חתולה יפה עם פרווה לבנה וג'ינג'ית ובטן נפוחה,עוד פחות משבוע והיא הייתה ממליטה.רכב כולשהו פגע בה והיא פירכסה .מהפה שלה זלג דם.
הרמתי אותה והיא חמה וכואבת אצלי בידיים עברו שם מכוניות אבל לא אכפת לי,בי הם לא פגעו בה כן, "צריך לקחת אותה לוטרינר"
אמרתי לו.אפילו שזה בוודאות נראה כמו פרפורי גסיסה כואבים מאוד.''צריך לדרוך לה על הראש" אמר "היא סובלת " ונזכרתי בגורים הקטנים שהרגתי כשהיית בעצמי קטנה,שלא היה להם סיכוי.
ליטפתי את הבטן הנפוחה שלה דמעות חמות נפלו לה על הפרווה ובתנועה הכי מהירה שיכולתי שברתי לה את המפרקת.
בשתי הידיים המכוערות שלי.זה כול כך נורא.
ליטפתי אותה קצת והתחלנו ללכת,הסתכלתי למטה וראיתי איך עוד דמעות כבדות נופלות הוא אומר שעשיתי את הדבר הנכון,אני שותקת והוא שותק מבקשת שיספר על משהו,הוא לא יכול ,אני נותנת לעוד כמה דמעות לברוח וליפול
"אני בכלל אלרגית לחתולים"
כינוי:
נ''ב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
