עד שהגברת השמנה תשיר

נסיך קטן וטיפש.

נסיך קטן דפוק שלי.

למה? אני לא מאמינה לך שלא קראת את הכול.

מאמינה שגם את השורות האלה תקרא.

אתה יודע? כתוב כאן הכול,הורדתי פה הרבה מסכות.

"לא שיניתי את דעתי עלייך" אתה אומר.

היית ונשארת דפוקה,ככה המוח שלי מפרש את זה.

יש פה הכול,ברמיזות או במילים מפורשות.

את הגיבורים ברומן בטח זיהית,את השאר ניחשת.

הכול פה. אני מונחת כאן לפנייך,פרושה במשפטים.

אני מרגישה ערומה,חשופה.

ואתה יודע..קצת קר לי ככה,ואני רוצה לדפוק את הראש בקיר עד שיתמלא בדם.

אני רוצה לדפוק לך את הראש בקיר עד שתכח.

ואתה יודע למה זה כול כך גרוע?

כי אכפת לי ממך אידיוט.