עד שהגברת השמנה תשיר

עכשיו עוטף אותי עצב.

מחנק בריאות,פנים מתות וגעגוע

נשאר רק להבין שזה הסוף

שדיי להזיות ולתקוות ובנוסף אני מטומטמת.

יש לי כוויה מסיגריה על היד

והרבה פצעים מאתמול בלילה מהקוצים והדשא

ןהפנים קצת כואבות מהמכות.

עצב זה דבר נוראי וגם געגוע

אני פשוט רוצה לשכוח.ממנו

מעצמי מהכאב.

"עכשיו אוהבת אותך בעצב

אוהבת בעדנה 

ומשתוקקת אליך בגעגועים רכים

של תום ואמונה

השמחה כבר תפרח בנו מעצמה''