עד שהגברת השמנה תשיר

אני רוצה שמישהו יגיע עכשיו סתם ככה לביקור.

לשמוע דפיקה בדלת,חיבוק ושיחת חולין על כוס תה.

שלא אהיה לבד,שנראה סרט.

לעזאזל.המוח בוער נחשולים של לבה דימיונית מזדחלים אצלי בגולגולת הצלילים מפחידים הצללים מפחידים. 

צמרמורות בגוף חום וקור קיצוניים. הראש כואב.

הסיגריות מגעילות אין כסף. "והסיגריות מגעילות כי ניגמר הכסף ודובק מייצר חרא וחרא הוא זול וזול אוהב את הזול" ואני לא מוצאת שום כוח לקום מהספה. לבהות בתקרה כול היום לעצום עיניים.

להגיע אל המוות הקטן הזה בסוף היום.

אבל הכול מפחיד,הציורים על הקירות לועגים לי הסלע בחזה בועט 

המוח בוער ובוער ואני מתכלה ונספגת לאט לאט בכלום הגדול והעצוב הזה שאין בו מנוחה או שלווה.