הימים באחרונים מבלבלים אותי.
הכול זז מהר מידי ואני מנסה להגיב בהתאם ומתפרצת.
אני ברצינות מתחילה לחשוב על לחזור לכדורים.
אתמול כשאני וליל הלכנו לישון במיטה שלי התחלתי לשמוע בומים
ובראש שלי הם התחזקו כול כך ששכבתי מקופלת עם אצבעות ננעצות בקרקפת ליל הרגיעה אותי ואז נזכרתי בשיר שהיינו שרים עוד בפנימייה בבית ילדים ונכנסתי לאטרף עד שמצאתי אותו.
אתמול ניגנתי על גיטרה עד שהצלחתי לשיר ולנגן בלי לאבד את הקצב.
וליל ישבה איתי ושרה גם ניסינו את ''אני צריך אותך" ועכשיו ראיתי שליל השאירה לי אקורדים במחברת. וחלמתי שאני על ספינה כלשהי ואז נפלתי ממנה והתחלתי לנסות לטפס על החומות ואני זוכרת שבחלום המחשבה שעברה לי בראש זה שאני חייבת לעשות הכול עכשיו בכול מקקה הגשר שמתחתיו נפלתי אז המים שם נעלמו והנה אני בתחנת רכבת שממנה אני מגיעה לגורד שחקים כלשהו..
אני קצת מרגידה שהמוח שלי הולך להתפוצץ
אבל יהיה בסדר,יהיה מי שינקה אותו מהקירות ומאמילי הגיטרה.