אתה כמעט עיוור
והאצבעות שלך עקומות קצת כאילו כול אצבע רוצה למקום אחר
והקול שלך ממכר ואלה הדברים הקטנים והגדולים שאהבתי בך
ואני לעולם לא אהיה טובה מספיק,אולי בגלל פער הגילאים אולי
בגלל שאני מי שאני פרועה מידי מטורפת מידי משוגעת מידי
ואולי זה כי אתה מפחד? אולי אני יותר מידי בשבילך?
אל תשכח,שאני רואה אותך.
אותי לא תוכל להטעות.
אתה מכור לפוזה המלנכולית הזאת.
איש חול שמתפורר ממגעה של הרוח.
אתה משתכשך בשלולית ההרס ארס עצמי שלך
בדיוק כמוני,תשיר לה לה לה לה
תפתח,תתמסר לשיגעון.
הוא ינשך אותך הו כן הוא ינשך אותך חזק
עד שתדמם הכול החוצה ותלך לישון מרוקן ומותש.
אולי תצליח לנוח ככה אהובי אולי אפילו רק ככה אהובי
פחדתי ממך,רציתי שנפחד ביחד מחוסר הדדיות
כנראה שזה בלתי אפשרי.
היית פסקול למחשבות המקוטעות והאובדניות שלי
לאורך כול הדרך למטה
נראה לי הגיע הזמן שתלך מהם
אני מפחדת להצהיר שעבר לי
כול מה שעשיתי מאז מלשתות ולהסתמם עד אובדן חושים ללחייך חיוכים גדולים ומזוייפים ולשכב עם אנשים שלא אכפת לי מהם
כול זה יקירי היה ריצה מייגעת במעלה גבעת חרא רק בשביל לתקוע בה את הדגל "התגברתי"
לפעמים אני עדיין חולמת עליך,חושבת עליך
אפילו שלפני השינה אני משכיבה אותך לישון במחשבותי
כמו ילד שהוא לא שלי ואין לי כול זכות לאהוב
לילה טוב לך ולי ולנו
ולחלומות היפים והרגעים העצובים
ואם זה עוד לא עבר לי זה יעבור
כבר השלמתי עם חוסר ההשלמה
נ"ב
שהפסיקים שלה הם נשיפות ושאיפות עשן
כינוי:
נ''ב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
