עד שהגברת השמנה תשיר

בלילה במיטה הוא אומר לה שחיכה לה כל היום וכמה נהדרת היא

בקור של הבוקר היא יודעת שלא תחזור יותר לאותה המיטה אף פעם

ושהשם שלו יופיע וידעך על הצג של הפלאפון

היא יודעת שיהיה לה קר ושהיא תתגעגע

היא מתחרטת שלא חיבקה אותו בבוקר 

היא אף פעם לא הייתה טיפוס של בוקר

וגם לא של מערכות יחסים

היום הייתי מוקפת באנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי

שטרחו להזכיר לי שאני מהממת וחתיך ושילכו לחפש כולם

וכשאני הולכת איתם בשוק בשישי בדיזינגוף וצוחקת

אז אני לרגע מרגישה שזה נכון

ושהכל טוב

ושאני גיבור

והשמש נעימה על העור שלי

ובראש שלי עוד יש תמונה של אחים שלי נכנסים לים

המים היו כחולים והשיער הבלונדיני שלהם התבדר ברוח

והרגשתי איך הלב שלי מתרחב מהאהבה הכי טהורה ושאר הקלישאות

בחיים לא חשבתי שאני אהיה מאלה 

אבל הנה אני מלטפת להם את השיער ומציקה להם שישתו מים.

עכשיו הם נסעו ואני קצת עצובה שאנחנו כבר שנים לא ביחד.

אבל הכל ממש בסדר, באמת.

היה לי את היום הכי לחוץ ומגעיל בעולם.

עשיתי השבוע שני פירסינגים חדשים שזה משמח כי זו שטות שאני נהנת ממנה

אבל עכשיו כואב לי ואני מורחת משחות כל הזמן כי הדבר האחרון שבא לי זה אינפקציוש. ואני כל הזמן בטוחה שכולן רואות את השקר, שאני שקופה וקטנה ומגוכחת והבטן שלי מתהפכת. 

אתמול ישנתי אצלו שוב למרות שאמרתי לעצמי שדיי וזה ממש מזיק לי

ואם אתה קורא פה אז שתדע שלא שיקרתי לך, באמת ניתקתי את כל קשריי הספק רומנטים וזה ישמע רע אבל פשוט הייתי נורא בודדה אתמול

ורגע לפני שנרדמנו אז חשבתי שאולי אני מרשה לעצמי אותו כי אין סיכוי שהוא יתאהב בי אז אני בטוחה. 

גם רגע לפני שנרדמנו התחילו לי הפלאשבקים שוב והכל התחיל להתהפך.

היום כולם היו צריכים אותי ועכשיו אני רק רוצה שקט 

אני גם רוצה שהרעש בראש יפסיק כי אני נורא אומללה ככה וגם קצת מפחדת שהרעש הזה שוב ידחוק אותי לאיזו פינה.

בסוף אני אשאר לבד.

(עם מאה זכרונות ותהיות על זה שיכולתי לא להיות לבד

ויכל להיות לי טוב אולי אם הייתי קצת פחות משוגעת או מוזרה

הוא קרא לי "מיוחדת" כשבעצם אני פשוט גרועה 

והבחור בגשם בחר לקרוא לזה "חופשייה"

אני חייכתי ונגעתי בגשם ולא רציתי להגיד לו שאני נעולה בתוך ארון שדים

ומלאה בכל כך הרבה פגיעות וחששות ויש לי קורות חיים מלאים בכישלונות ובהתעללות נפשית. תקראו לזה איך שבא לכם אבל בסוף אני עדיין די לבד פה)