איך החיים מפתיעים אותנו..בכל מה שהיינו בטוחים בו לפני כמה שנים מסתבר ההפך ...החיים ממש עושים לנו בצפר.
החברה שחשבת שתתחתן אחרונה ..מתחתנת ראשונה, האמא שהייתה האויבת מספר 1 בגיל ההתבגרות הופכת לחברה הכי טובה ולבן אדם הכי יקר,האדם שבחיים לא חשבת שיהיה לך קשר כלשהו איתו הופך לאהבה הכי ענקית ביקום ,והאדם שהכי סמכת עליו עושה לך פיגוע בלב..החברים שחשבת שהילדים שלכם יגדלו ביחד הופכים לסתם מכרים ..
אין חרטה על כלום,אם ככה קרה סימן שהיה אמור להיות ,אין מה לסובב את הראש לאחור.
הלוואי רק היה לי את השכל של היום כמה שנים אחורה ..ואולי עוד לא מאוחר ,אולי עוד אפשר להחזיר כמה אנשים מהעבר הרחוק אל העתיד הקרוב.
ואולי בכלל לא צריך את זה..מה רע עכשיו? יש עצמאות ,יש הישגים ואהבה ,ומשפחה וקשר וסיפוק עצמי מהמעשים הקטנים שעושים כל יום.
ומה אם נעשה סבב טלפונים ,נפרוס מפת משבצות אדומה לבנה על דשה ירוק באמצע הפארק..נביא את את החיית המחמד האהובה ,נשב כולנו על המפה ,נאכל פירות נשתה יין, ונדבר ..פשוט כאנשים בלי עבר מסויים אלא כחבורת אנשים שמגלה אחד את השני מחדש ...כי הרי השכל של היום והמחשבה של היום זאת לא המחשבה של לפני 7 שנים..
אהמ ..ואם בכל זאת האנשים מהעבר אמורים להישאר שם? חברי הילדות צריכים להישאר במקום של המשחקים,המחבואים ושל הבובות ..
ואולי בכל זאת?