בין מוזה למוזה

לוקח את

חופר חזק

עמוק

מותש.

יחד איתי רוצחי השונה, שונאי אהבה, מתעבי החיים.

זמזומם הקולני חודר לראשי קודח

חזק

עמוק.

מסתכל מעלה, הדרך ארוכה וערפל מכסה את האור העדין בקצה הבור.

דרגה אחר דרגה בסולם המפיח תקווה חדשה

הדרך קשה

הנצחון שווה כל מאמץ.

וכך בין רגע החבל נקרע , הסולם משתלשל במהירות ואני איתו, נופל.

בורות