ארץ הפיות וחדי הקרן

אני אוהבת אותך

[את המבט והפנים שנראה כאילו משתנים כל הזמן; כשאני נכנסת למיטה כשאתה ישן ומתוך שינה אתה מלטף אותי; את המוזיקה שאתה יוצר; את הזיפים שקשה לנשק ואפילו את הפלומה בכתפיים]

אבל אני לא אגיד את זה. אתה לא תדע. כי אתה לא מכיר אותי, או לפחות את מה שהייתי קצת לפני שנפגשנו.

אתה לא יודע שאני מתקיימת רק בזכות מינונים לא סבירים של כדורים פסיכיאטרים

שהייתי מאושפזת במחלקה הסגורה

אתה אולי מנחש מאיפה הצלקות, אבל אני לא אאשש את השערותיך

אין לך שמץ על השיברונות שלי והחיים שקדמו להווה

על איך לא יצאתי מהמיטה חודש

איך המשכתי להגיע כל יום ולפגוש את אותם אנשים שניצלו אותי מינית ורמסו אותי, במשך חצי שנה

התמונות מהמחלקה הסגורה שמעירות אותי ב4 בבוקר

הפחד שתלך כי זו האופציה היחידה שיצא לי להכיר

הפחד שלי מאוכל

הפחדים שלי

החרדות

הדיכאון

האובדנות

והמחשבות האובססיביות

אם תאהב אותי כך,

תדע שאני אוהבת אותך.

שלך,

דריה.