אני לא חוחשבת שאני אמצא מישהו כמוך אי פעם
אני מקווה שמצאת את המתנה
ושהיא ריגשה אותך
ושהבנת אותי
אני אוהבת אותך כל כך שלפעמים זה עושה לי חור בבטן
אבל אני לא יכולה עם ההפסקות שלך
והמהלכים הדרמתיים האלו
ואני לא יכולה פשוט לחכותת שתחזור
אני צריכה אותך
ואם אתה לא כאן
אני מעדיפה לא לחחכות בכלל.
איך זה שלבחורות הרבה פחות יפות או מוצלחות ממני יש בני זוג
ולי אין?
אני מתחילה לחשוב שאני מהאנשים שהאלו שאי אפשר לאהוב.
נראה לי
שכשאני אסיים עם כל המחויבויות שיש לי כאן
אני אעלם
אני אברח לאיזה חור, אשנה את השם ואנתק קשר עם כולם
ואתחיל חיים חדשים
אבל בטח גם ככה אף אחד לא ירגיש שהלכתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
