יום אחרי הפגישה האחרונה שלנו, הוא מתקשר אליי להודיע שהוא בא בהפתעה. בדקה ה90 נקבעה לו פגישה באזור שלי, ואם הוא כבר בא עד כאן, הוא לא יכול שלא לקפוץ לביקור. אפילו אם יש לו רק שעה וחצי, אפילו פחות. ומי אני שאגיד לא להצעה של סקס ספונטני?
שעה וחצי. יחסית לזמנים הרגילים שלנו, זה ממש קצר. אני רגילה להגמיר אותו לפחות 3 פעמים בפגישה, ולהשקיע הרבה "קצפת" לפני שאנחנו מגיעים לדובדבנים. (אגב - אני מתה על קצפת… לפחות עד גבול מסוים. אבל מהסוג הספציפי הזה של "קצפת" אני יכולה להנות בלי הפסקה). אז מה עושים? איך מנצלים את הזמן הקצר שיש לנו עד הסוף,בלי לצאת עם תחושה של חסך? מכירים את זה? את התחושה המעצבנת של 'לא הספקנו'? לא עשינו כל מה שהתחשק? נגמר מהר מדיי ויש טעם של עוד שגורם לכם קצת להתחרפן?
שנינו יודעים שלוקח זמן להגמיר אותי, ולכן אני כבר מכינה את עצמי מראש לזה שאולי אני לא אספיק לגמור לפני שהוא יהיה חייב ללכת. קצת מבאס, אבל במקרה חירום אני תמיד יכולה לשלוף את הצעצוע שלי מהמגירה (החבר הכי טוב בעולם, הוא החבר שדואג לך לצעצועים שיעסיקו אותך כשהוא לא יכול לטפל בך בעצמו. תזכרו את זה בנות ;) ). זה אמנם לא כיף כמו הדבר האמיתי, אבל זה מספק את הסחורה כשצריך.
אני מחכה לו ערומה, כי אין לנו זמן לבזבז היום. כשהוא מגיע אני מסתתרת מאחורי הדלת, למקרה שהשכנים שלי במקרה עם הדלת פתוחה (יש דברים שהם לא צריכים לראות…), ונותנת לו להכנס. הדלת רק נסגרת מאחורינו והתיק שלו כבר על הרצפה והוא מצמיד אותי אל הקיר תוך כדי שהוא תופס את השפתיים שלי בנשיקה רעבה, כאילו לא נפגשנו רק אתמול. מדי פעם אני מרגישה את הלשון שלו מגששת אחר הלשון שלי, עוברת קצת על השפתיים שלי וסוקרת שוב את הסביבה שכבר בוודאי מוכרת לה היטב.
הוא מתחיל להוריד את הבגדים, וזה כבר ברור שאני לא היחידה שמרגישה את הלחץ הקצת מר-מתוק הזה, שדוחף אותנו למהר, לנצל כל שנייה שיש לנו לפני שנגמר. מהר מאוד אני מוצאת את עצמי על הספה, עם זין תחוב עמוק בתוך הגרון שלי. אני כבר רגילה לתחושה הזו - קצת נאבקת על אוויר לנשימה, ובו זמנית נלחמת ברפלקס ההקאה (גברים.. שתדעו.. זה ממש לא קל!) בזמן שהסניור מפמפם את הפה שלי בלי רחמים. יחד עם תחושת המאבק, אני גם מרגישה כמה הוא נהנה מזה, וזה גורם גם לי להתרגש ולהנות מהסיטואציה. אבל היום צריך לנצל כל שנייה, אי אפשר להתעכב, ולא עובר הרבה זמן לפני שאני שוב מוצאת את עצמי בזווית חדשה. הפעם על הגב, עם הרגליים מקופלות מעלה, נשענות על הכתפיים שלו בזמן שהוא חודר אליי באבחה אחת מהירה (כן, הוא כבר מכיר בדיוק את הזוויות שלי, ולכן זה אף פעם לא לוקח לו יותר מדיי זמן להגיע בדיוק למקום שהוא רוצה להגיע אליו).
אנחנו לא מתעכבים והקצב עולה ועולה. בין דחיפה לדחיפה אני מסתכלת למטה, על האזור בו אנו מחוברים זו לזה, ואז שוב למעלה אליו, ולבסוף עוצמת עיניים ומתמקדת בתחושות שהגוף שלו מזרים אליי. אני לא באמת צריכה להגיד לו כמה זה מרגיש טוב כשהוא מתחבט עליי עם האגן שלו שוב ושוב, כי האנחות והגניחות שלי לא משאירות מקום לטעייה. בין "כןןן!!" ל"עוד!!" ל"אל תפסיק! אל תפסיק!!" הוא משחרר כמה גניחות משל עצמו (גברים, באמת.. אתם צריכים לגנוח יותר. זה ממש סקסי, תפסיקו להיות שקועים בקטע ההזוי של להיות "גבר גבר" P; ) וחודר אליי עוד פעם אחת בעוצמה ואני מרגישה אותו מגיע לשיא.
הוא נשאר שעון עליי ושנינו מתנשמים ומתנשפים, מותחים קצת את הזמן לפני שלא תהיה לו ברירה והוא יהיה חייב לצאת או שהקונדום יפול. לאף אחד מאיתנו לא ממש בא להתנתק אבל בסופו של דבר אנחנו עושים את זה בכל זאת והוא הולך לנקות את עצמו. בינתיים אני בודקת את השעה - יש לנו עוד חצי שעה גג. הוא חוזר אליי ונשכב בין הרגליים שלי "את יודעת שאם לא נספיק להגמיר אותך בזמן אני אהיה חייב ללכת באמצע, כן?" הוא מבהיר לי, אבל זה ברור לשנינו שהוא היה מעדיף להשאר איתי ולהמשיך לזיין אותי עוד ועוד, אם זה היה אפשרי.
"כן, אני יודעת, זה בסדר" אני עונה.
"בטוח?".
"בטוח", והאצבעות שלו גולשות להן בין הירכיים שלי, והשפתיים והלשון לא מאחרות להצטרף אליהן. אני לא יודעת למה, אבל היום אני מתחממת יותר מהר מהרגיל, אולי זה בגלל התחושה הזו של "אין זמן" או הלהט שאני מרגישה ממנו. הירכיים שלי נצמדות אליו מאליהן והאצבעות שלי מתחפרות בשיער שלו, מכוונות אותו לנקודה הנכונה. אני גונחת בלי שליטה כל מיני דברים שהוא כנראה לא שומע כי האוזניים שלו לחוצות בין הירכיים שלי, מתפרקת לי בזמן שהוא בועל אותי עם הלשון והאצבעות שלו. לא עוברות יותר מ5 דקות, ואני גונחת את השם שלו בווליום שלא היה מבייש את טובת זמרות האופרה (בחיי, כבר מתחיל להיות לי לא נעים מהשכנים… מה עושים??? P= ).
הוא מרים את הראש למעלה, מופתע "נראה לי שזה היה הכי מהר שגמרת אי פעם" הוא אומר בטון מרוצה.
"אז יש לנו זמן לעוד סיבוב..?" אני שואלת.
הוא בודק מה השעה, ומעמיד אותי על ארבע.
נתראה בחדר המיטות,
Puttanesca ;)