יש לו בית ריק הלילה - בלי האישה, בלי הילדים. הזדמנות שכנראה לא תחזור שוב. ואנחנו לא נוטים לבזבז הזדמנויות, ובטח שלא הזדמנויות פז. אנחנו מסדרים את הכל מראש כדי לאפשר לעצמנו יממה אצלו, ואיכשהו הכל מסתדר. בכל זאת יש לו כמה סידורים שהוא לא יכול לבטל, אבל זה בסדר, כי גם אני צריכה להספיק לסיים דברים לעבודה. זו תהיה הפעם הראשונה, ואולי האחרונה, שאני אצלו בבית, ואני דיי מתרגשת. בלילה לפני אני בקושי מצליחה לישון, ואת רוב שעות הבוקר הקטנות אני מעבירה בהסתובבות מצד לצד במיטה.
הדקות מזדחלות לאט לאט - לצאת עם הכלבים, לתת להם אוכל, להתקלח, להתלבש, לקחת את התיק ולצאת מהבית, לנעול את הדלת, לרדת במעלית, להגיע לתחנת האוטובוס, לעלות על האוטובוס ולנסוע לתחנה המרכזית, להכנס לתחנה המרכזית, לעלות לקומה הנכונה, לחכות לאוטובוס, לעלות לאוטובוס, לשלם, לתפוס מקום, להפעיל MP3, לעצום עיניים…. ואפילו שאני במצב עייפות תהומית אחרי לילה מחוסר שינה כמעט, אני לא מצליחה להרדם בכלל. אני עדיין מתרגשת מדיי. אני בוהה מהחלון ותוהה לעצמי אם הוא יודע מה הוא עושה לי, ומה זה גורם לו לחשוב, להרגיש.
אנחנו מתכתבים קצת בווטסאפ במהלך הנסיעה, אבל הדקות לא מסכימות לזוז יותר מהר. איכשהו האוטובוס בכל זאת מסיים את מסלולו בסופו של דבר ובשעות הצהריים המוקדמות אני יורדת סופסוף בתחנה. לאחר שהוא אוסף אותי, אנחנו נוסעים ביחד אליו הביתה. אנחנו נכנסים פנימה ואני שומטת את התיק שלי בפינה, הולכת מיד אל הספה שראיתי כל כך הרבה פעמים במצלמה שלו. 'ספת החטאים', ככה אנחנו קוראים לה. כיף לי להתפרס עליה, להמרח קצת ולעצום עיניים - בכל זאת אני עדיין עייפה. אבל הסיניור לא משאיר לי הרבה זמן למנוחה, ותוך דקה או שתיים הוא נעמד מולי ופותח את רוכסן המכנסיים שלו. אחרי שהזין שלו כבר בפה שלי, הוא פותח את רוכסן הקרדיגן שלי ומוריד אותו מעליי - לשמחתו הוא מגלה שמתחת אני לא לובשת שום דבר, ומתחיל לשחק בחזה שלי בהנאה. לא עובר המון זמן עד שהגרון שלי מתמלא בזרע שלו בפעם המי יודע כמה. זה נהיה כבר חלק מטקס הפתיחה הקבוע שלנו.
הוא שם את הידיים שלו על הלחיים שלי, תופס את הראש שלי ומסתכל לי בעינים, מרוצה. איכשהו אני מבינה שלראות אותי כאן, חצי ערומה, על הספה שלו, גורם לו להרגיש טוב. כנראה אפילו טוב מאוד. וההבנה הזו גורמת גם לי להרגיש מאוד מאוד טוב - עם עצמי לא פחות מאשר איתו. הוא צריך ללכת לעשות קניות בסופר עכשיו, אבל זה דיי ניכר לעין שקשה לו ללכת ולעזוב אותי. בכל זאת הוא מצליח להתנתק ממני, בסופו של דבר, ולצאת מהבית. אני מתפרסת לי על הספה ומנסה להרדם. זה לא ייאמן, אבל אני עדיין נרגשת מדיי בשביל לישון. אני מעבירה את הזמן בלהסתובב על הספה מצד לצד ולדמיין איך זה יהיה כשהוא יחזור שוב.
בינתיים אני מורידה את המכנס שלי - אני רוצה שכשהסיניור יחזור הוא ימצא אותי בחוטיני בלבד על הספה שלו. אני פשוט יודעת שהוא יאהב את זה, ואחד הדברים שאני הכי אוהבת זה לראות איך הוא מתלהב ומרוצה ממני. מהר מאוד הוא חוזר שוב; מהר יותר משחשבתי, ואני דיי מרוצה מהמחשבה שהוא כנראה טס לו שם בסופר כדי לחזור אליי כמה שיותר מהר. הוא מסיים לסדר את הקניות ומגיע אל הספה, מוצא שם בחורה בחוטיני, רטובה, מחכה רק לו. לא עובר יותר מדיי זמן עד שאני מוצאת את עצמי שעונה על הספה, בזמן שהסיניור שלי עומד מאחורי ומזיין לי את הצורה כמו שרק הוא יודע. רק חבל שאני חייבת לשמור על השקט. הוא מגיע לאורגזמה השנייה שלו להיום ואני נושכת את השפה התחתונה שלי כדי לא לגנוח כשאני מרגישה אותו מתפוצץ בתוכי.
עכשיו הגיע תורי. הוא משכיב אותי על הגב, ומהר מאוד הפה שלו נצמד אל הכוס שלי. אני לא זוכרת אם סיפרתי פה אי פעם על איך זה כשהסיניור יורד לי, אבל זה לא כל כך משנה. בשתי מילים אני יכולה להגיד בפשטות - טוב מאוד. כל כך טוב, שהוא גורם לי לגנוח בקולי קולות ולפלוט כל מיני משפטים חסרי משמעות. לפחות בכל פעם חוץ מהיום - כי היום אני חייבת לשמור על השקט. בכל זאת אני לא יכולה לעצור את עצמי ואני נאנחת בלחישה, מעודדת אותו להמשיך "כןןןן כןןן, אתה כל כך טובבבבבב….חזק יותר, כןןןן!! עוד עוד!". השפתיים שלו צמודות אליי ומדיי פעם אני מרגישה את הלשון שלו משתעשעת בדגדגן שלי. תוך כדי, שתיים (או שלוש? אני כבר לא במצב קוהרנטי מספיק בשביל להבדיל) אצבעות שלו זזות קדימה ואחורה בתוכי בתנועות חזקות ומהירות, אפילו קצת אגרסיביות.
אפשר להגיד על הסיניור כל מיני דברים, אבל יאמר לזכותו שהוא לומד מהר. מהר מאוד. ואת התעלומה "איך לרדת לפוטנסקה" הוא כבר הצליח לפענח בערך בפרק השלישי או הרביעי של הספר הזה. וזו לא תעלומה קלה לפיצוח - לא מעטים לפניו ניסו ונכנעו. אם הייתי מורה, הוא היה מקבל כבר מדבקה של כוכב. ולא סתם כוכב, כוכב מזהב! (באמת, אם יש פה נשים שקוראות את הבלוג… מומלץ ;) ). אם זה לא היה ברור לכם עד עכשיו, לא עברו יותר מכמה דקות עד שהגעתי אל האורגזמה המיוחלת, וזה היה כל כך כל כך קשה שלא לגנוח ולצרוח בקולי קולות. אבל עמדתי במשימה בכבוד, אם אוכל להגיד זאת בעצמי.
הוא שוב צריך ללכת, וזה לא נהיה קל יותר. הוא מלטף אותי ומשחק קצת בחזה שלי לפרידה, אבל בסופו של דבר הוא מצליח להתנתק ממני שוב. אחרי שהוא מסיים להתלבש הוא יוצא שוב מהבית ואני שומעת את הדלת ננעלת אחריו. הפעם אני מנצלת את הזמן כדי לעשות סיור קצר בבית. חדרים, חדרים, חדרים - והקומה העליונה היא הממלכה שלי להלילה. בעצם, הקומה הזו היא מעין חדר אחד גדול ופתוח - בלי דלת - ועוד חדר שירותים + מקלחת צמוד. אני בוחנת את המיטה הנפתחת שמחכה שנסדר אותה ונזדיין עליה שוב ושוב ומחייכת לעצמי. הגיע הזמן להתחיל להיות פרודוקטיבית - אני יורדת שוב למטה, פותחת את המחשב שלי ומתיישבת על הספה. זמן לעבוד.
הוא חוזר הביתה אחרי שעזר לכבות שריפה קטנה. קטנה, אבל מספיקה בשביל לגרום לו להריח כמו ל"ג בעומר. זה לא באמת גורם לי לרצות אותו פחות, אבל אין לנו זמן עכשיו. הוא צריך לצאת שוב בקרוב ויש לו זמן רק למקלחת. אז אנחנו עולים למעלה, ונכנסים ביחד למקלחת אחרי שאני מברישה את השיער הארוך שלי היטב. לאחר שהוא מכוון את החום של המים אני עושה השתלטות עוינת על הדוש, ונעמדת מתחת לזרם. מתמתחת לי לאחור ונהנית מהחום של המים שזורמים על השיער והעור שלי. הסיניור משום מה לא מתלונן, ואפילו עוזר לי להרטיב את השיער. תופס אותו בשתי ידיים ומעסה אותו קצת מתחת למים. סבא למופת.
הוא מסיים להתעסק בשיער שלי ומתרחק קצת, עומד ומסתכל עליי מתמתחת וממשיכה לשטוף את השיער שלי, ומחייך לו חיוך מרוצה. אוי, איך שאני אוהבת את זה שהוא מסתכל עליי ככה… עם המבט המרוצה הזה… עושה לי חם ונעים בכל הגוף, ובמיוחד למטה בין הרגליים.
"אוי ילדה ילדה…" והוא מתקרב אליי, תופס אותי בשתי ידיים ומנשק אותי. אני נצמדת אליו, מחבקת ומנשקת אותו חזרה. אני ממש מכורה למקלחות המשותפות שלנו.. אני כנראה נהנית מהן כמעט כמו שאני נהנית מהסקס, אולי אפילו באותה המידה. אנחנו ממשיכים להתחבק ולהתנשק מתחת למים, שוכחים שאנחנו בכלל אמורים לסיים מקלחת כבר כי הוא צריך לצאת. ואני דווקא לא ממש טיפוס של נשיקות, אבל איכשהו זה כיף וממכר איתו.
בכל זאת אנחנו נזכרים שצריך להתקדם ושהזמן לא באמת עצר, ואני חופפת את השיער שלי בזמן שהוא מסתבן. אחרי החפיפה אני שמה כמות נדיבה של סבון בכף היד שלי, ולאחר מכן שופכת על החזה שלי בחיוך ממזרי. הוא מסתכל עליי, משועשע. אני מתחילה לסבן את עצמי, אבל מהר מאוד אני מסתכלת עליו.
"אתה יכול לעזור לי? קשה לי להגיע עם הידיים לכאן" ועושה תנועות של "אני לא מגיעה" לכיוון החזה שלי.
הסיניור, בכל זאת ג'נטלמן מושלם, מתנדב מיד לעזור לי. הידיים שלו מתחילות ללוש את החזה שלי, מוודאות שהוא מסובן היטב, בזמן שאני עוצמת עיניים ונהנית מהתחושה. כשאני פותחת עיניים ומסתכלת עליו, יש לו שוב את המבט המרוצה הזה על הפנים, ואני לא יכולה שלא לחייך.
אחרי סיבוב נוסף של חיבוקים ונשיקות, אנחנו בכל זאת מסיימים את המקלחת ומתחילים להתנגב. הוא מסיים מהר יותר ממני, והולך למטה להתלבש. כשהוא עולה שוב למעלה, אני עם השיער עטוף במגבת, עומדת ערומה מול המחשב שלי. אני רוצה לסיים לעבוד בזמן שהוא לא נמצא.
"בעמידה? באמת?" הוא שואל, שוב משועשע.
"כשאני נכנסת לשוונג, אני לא רוצה להזיז את עצמי באמצע, שלא יהרס לי" אני עונה תוך כדי שאני מקלידה בקדחתנות. הוא נפרד ממני לשלום ויוצא שוב, משאיר אותי לסיים את העבודה שלי לאותו יום.
אני ממשיכה להקליד במהירות בזק, מנסה לסיים כמה שיותר מהר, תוך כדי שאני מתכתבת עם ידיד ותיק מאוסטרליה. כשאני מסיימת לעבוד סופסוף אני מסתכלת על השעון ורואה שסיימתי שעה מוקדם יותר משחשבתי, ודיי מרוצה מעצמי על ההספק. הגיע הזמן להתחיל להתכונן. אני שולפת מהתיק אביזרים ומתחילה ללבוש אותם אחד אחרי השני: "כפפות" רשת, גרביוני רשת שמגיעים עד לירכיים ומחוברים לביריות שחורות, מעל חוטיני שחור שקפקף, אז מגיע המחוך (ואותו כבר קשה לשים לבד, לרכוס את כל החוטים ולקשור אותם היטב.. בהחלט מבצע.. ואיכשהו אני בכל זאת מצליחה) ולסיום קולר שחור. המראה בשירוקלחת היא אמנם דרך טובה לבחון את התוצאה, ועדיין אני רוצה חוות דעת נוספת כדי לוודא שאני נראית כמו שצריך. למזלי, הידיד האוסטרלי מוכן להעיף מבט במצלמה לפני שהוא כבר נודד לארץ השינה. אני מתקשרת אליו בסקייפ, ולאחר שהוא עונה אני עושה סיבוב מפה לשם כמו דוגמנית מסלול בזמן שהוא מסתכל.
"You look very naughty" הוא כותב ואני מחייכת ומודה לו.
לא הרבה לאחר מכן אנחנו נפרדים לשלום, ואני ממשיכה לחכות לסיניור שיחזור הביתה.
למזלי, אני לא צריכה לחכות הרבה. אני שומעת את המפתחות ואז את הדלת נפתחת. הוא מדבר איתי מלמטה על הא ועל דא, ואני בינתיים מתייצבת בראש המדרגות, עונה בנונשלנטיות בזמן שאני דופקת פוזת pinup אקראית ומחכה. ואז הוא מתקרב אל המדרגות כדי לטפס למעלה, רואה אותי עומדת שם ונעצר. פשוט נעצר במקום, ומסתכל עליי. לאחר כמה שניות, הוא מטפס במדרגות, נעמד מולי ומסתכל עליי "פאק את יפה…".
Let the games begin! ;)
נתראה בחדר המיטות,
Puttanesca ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: