אספקלריה

השתחררתי לפני שבועיים.
מה קורה פה
אני בעולם החיצון
לא שייכת

לא קיימת

לא מכירה את עצמי

כולם זרים לי

אני זרה לי

בא לי להיות ריקה
אני ריקה
אבל אני לא רוצה שיתרוצצו המחשבות בתוכי וישקו את הצמא הפרדוקסלי הזה שהוא סתם מחזוריות לשם כלום

בקיצור גנבתי ריטלין מהמחלקה שבוע לפני השחרור
קונצרטה
מינון נמוך
הייתי לוקחת 72
הספקתי לקחת רק 36
אבל אחרי הפסקה כל כך ארוכה אולי מוטב לי להתחיל ככה
מלבד העובדה שאוכל להשיג ריטלין ואדרל בקלי קלות עם הדפוקים בתיכון הוונאבי טיפולי שלי
עכשיו גם כופים עלי את מרפאת הנוטרים האלה
רוצים לראות אותי שלוש פעמים בשבוע
נפלתם על השכל
וגם בשלוותה
וגם הדיביטי המסריח הזה
לפחות ממש קל לרמות בשקילה
ולהסתיר פגיעות
גם גנבתי שני בקבוקי שמן פאראפין מסבתא ועוד משהו חשוד

בקיצור אני מסודרת.
חוזרת לשליטה 

יצאתי עם מישהו
שהכרתי דרך חברה
הוא בן 27
סטודנט לפילוסופיה
היה ראש טוב 

ואפילו השלמנו משפטים זה לזה
עד שעליתי אליו לדירה
והוא נגע בי
לא יכולתי לזוז
"תסתכלי עלי"
אני משפילה מבט הצידה
"למה את לא מביטה בעיניים שלי?"
הוא נוגע
ואני זזה ואומרת שלא רוצה
בסוף הוא ליווה אותי לאוטובוס
וסיימתי את זה
הפכתי לצמח לאורך כל הנסיעה
משהו בין קומה לקטטוניה

לפחות עכשיו הולך להיות יותר טוב במסגרת החדשה כשבחור מהעבר מופיע בהווה ומבטיח את העתיד

אני נורא מבולבלת
המחברת מלאה
המחברת הגדולה
כתוב כתוב