שרון וחן הכירו
בבית הספר התיכון בו למדו. כששרון למדה בכיתה יא' התאהבו השניים, והפכו לזוג. אהבתם
של השניים פרחה, וכאשר מלאו לשרון 18 שנים,  חן ביקש את ידה, והשניים נישאו מספר חודשים לאחר
מכן.

כחודש לאחר
נישואיהם, קיבל חן הצעה לעבודה בחברת יהלומים ביפן לתקופה בת שנה. השניים עברו
להתגורר ביפן, וקיבלו אשרות שהייה הניתנות לאנשי עסקים, לתקופת שהייתם שם.

שרון סבלה מאוד ביפן.
השפה המקומית הייתה זרה לה, וחן סירב לאפשר לה לצאת לעבוד במהלך שעות היום, כך שהרגישה
בודדה. שעות ארוכות נהגה לשוחח עם הוריה וחברותיה מישראל בטלפון, ולהתגעגע לישראל.

כחודשיים לאחר
המעבר ליפן גילתה שרון כי הרתה. שרון וחן שמחו מאוד, וציפו ללידת בתם הבכורה. חן
הבטיח לשרון שתלד בישראל כפי שרצתה, וכך היה. כשבוע לאחר הלידה, רכש חן כרטיסי
טיסה עבור משפחתו, והשלושה טסו חזרה לביתם שביפן. שרון הייתה מאוד מאוכזבת מכך
שנאלצה לחזור ליפן שבוע לאחר הלידה, אך לא התווכחה עם בעלה על כך.

עם הזמן, קודם חן בעבודתו,
שכרו הוכפל והוא קיבל הטבות כספיות גבוהות מהחברה בה עבד.

לא פעם הסבירה
שרון לחן שהיא מוותרת על חיי הנוחות, הכסף והפינוקים, ושכל רצונה הוא לשוב לחיות
בישראל, אך חן אטם את ליבו והתעלם מבקשותיה.

עם תום חוזה
העבודה של חן בחברת היהלומים, קיבל חן הצעה מפתה לתפקיד בכיר בחברה מתחרה,
תפקיד  יוקרתי שבמסגרתו נדרש להמשיך
להתגורר ביפן, לפרק זמן בלתי מוגבל.

חן הודיע לשרון על
כך ששהייתם ביפן מתארכת, ובלית ברירה, נאלצה שרון להשלים עם החלטתו של בעלה. שנה
לאחר מכן, שרון הרתה בשנית. את בתה גילי ילדה בישראל, ושוב, כשבוע לאחר הלידה
נאלצה לשוב עם בעלה ומשפחתה ליפן.

מידי יום ביומו, שהתה
שרון בביתה, יחד עם בנותיה, בהן טיפלה במסירות ובאהבה.

אט אט, הבחינה
שרון כי היא וחן מנהלים שני עולמות נפרדים. בעוד היא מטפלת במסירות בבנותיה, הוא
חי בעולם משלו, משקיע את כל זמנו ומרצו בעבודתו ובעסקיו, כאשר אין דבר שמחבר
ביניהם. גם התקשורת ביניהם הייתה לקויה. בכל פעם ששרון פעלה בניגוד לדעתו, היה חן
משתולל, מאבד את עשתונותיו ואף נוהג באלימות כלפיה.

השיא היה כאשר לילה
אחד, חזר חן מעבודתו כועס ועצבני. לאחר שטרק בחוזקה את דלת הכניסה, נכנס לחדר
השינה, העיר את שרון בצעקות ודרש לדעת מדוע לא שוחחה עם אמו במהלך השבועיים
האחרונים. חן לא נתן לשרון הזדמנות להסביר, והטיח את ראשה בקיר מספר פעמים.  

שרון החליטה לסיים
את מערכת היחסים עם חן. יום למחרת רכשה שלושה כרטיסי טיסה וברחה עם הבנות לבית
הוריה שבישראל, כאשר היא מצויה בסערת רגשות, מבלי להתייעץ קודם לכן ולהבין את
ההשלכות הנובעות ממעשיה.

כשבוע לאחר מכן,
הגיע חן לישראל והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. שרון הסכימה לגירושין
והצדדים התגרשו תוך פרק זמן קצר. בכך, חשבה שרון לתומה כי מערכת היחסים שלה עם חן
הסתיימה.

זמן קצר לאחר מכן,
הגיש חן תביעה ע"פ אמנת האג כנגד שרון, שם טען כי שרון חטפה את הבנות מביתן
ומהמדינה בה חיו- יפן, ותבע להשיב את הבנות ליפן. אחת הטענות המרכזיות של חן היו
שמדינת ישראל אינה "הפורום הנאות" להחליט בעניינם מאחר והם מתגוררים
מספר שנים מחוץ לישראל, ועוד הוסיף שמרכז חייהן של הבנות הוא ביפן, ולכן, בית משפט
ביפן צריך לקבל את ההחלטה בעניין המשמורת על הבנות.

כל ניסיונותיה של
שרון להסביר כי סבלה מאלימות פיזית לא צלחו והיא נותרה בחוסר אונים משווע.

מאחר ומדינת ישראל
חתומה על אמנת האג, לפיה, המדינות אשר חתמו על האמנה מחויבות להחזיר ילדים
"חטופים" למדינות המקור שלהן, נאלצת שרון להתמודד עם הליך משפטי ארוך,
סבוך וקשה, שבסופו, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הבנות יוחזרו ליפן.

שרון לא ויתרה
וערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. לאחר דיון ארוך, שבמהלכו הובא מומחה למשפט
היפני, ונבדקה שאלת סמכותו של בית המשפט ביפן לדון בתביעת המשמורת כאשר שני הצדדים
אינם אזרחי יפן. הצדדים ניהלו משא ומתן קדחתני, כאשר בסופו נקבע כי הבנות יוותרו
במשמורתה של שרון, והיא התחייבה להביא את הבנות פעמיים בשנה ליפן, לחופשות בנות
שבועיים, לצורך קיום הסדרי הראייה עם אביהם, חן.

הסיפור
מבוסס על מקרה אמיתי, אך השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו לחלוטין.

אתר האינטרנט שלי : WWW.RAZ-RUSSO.CO.IL