הצוואה שלא נכתבה

ינון הגיע אלי נסער.  ששעה קלה קודם לכן, חזר מחופשה בת מספר ימים באירופה לביתו. לתדהמתו גילה שבזמן בו שהה בחו"ל, רעייתו רונית החליפה את מנעול בית המגורים וארזה את בגדיו בתיק גדול אותו השאירה ברכבו, יחד עם תביעת גירושין, שהגישה כנגדו.

ינון ורונית הכירו לפני כשלושים שנה, במקום עבודתם. הוא היה אז גרוש ואב למעין, ילדה בת 3 שנים, רונית הייתה רווקה חייכנית ומלאת חיים.

זמן קצר לאחר שהכירו, נישאו השניים ולאחר עשר שנים בהם ניסו להביא ילד לעולם, ללא הצלחה, נולד רון, בנם היחיד והאהוב. ינון ורונית רכשו בית מגורים רחב ידיים באחת מערי השרון, ונהנו  מרווחה כלכלית וחיי נוחות.

ואולם רונית כמהה לילד נוסף. גם הפעם, היה ינון מוכן להשקיע בשנית את המאמצים הדרושים לצורך טיפולי הפוריות. לדאבונם הרב של הצדדים, ניסיונותיהם להביא ילד נוסף לעולם לא צלחו. ינון הודיע לרונית כי אין לו את הכוחות הנפשיים הדרושים להמשך טיפולי ההפריה, וביקש להפסיקם לאלתר.  

באותה התקופה הבחין ינון בכך שרונית שינתה את יחסה כלפיו. רונית הפכה קצרת רוח, בוטה ומנוכרת. רונית נהגה לצאת מידי פעם בלילות עם חברותיה לעבודה, כאשר בכל הפעמים האלה, ינון נותר לבדו בביתם.

רונית נמנעה מקיום יחסי אישות עם ינון והודיעה לו שאם הוא מעוניין בכך, כדאי לו שיחפש אצל מישהי אחרת. כאילו לא די בכך שגרמה לינון להרגיש דחוי, ביקשה ממנו לעבור ללון בחדר קטן, על מיטת נוער. פועל יוצא של מצב זה, החל ינון לסבול מכאבי גב מוגברים וחוסר שינה. הוא הפך מדוכא ומתוסכל.

על מנת להתמודד עם בדידותו ותסכולו הרב, מצא ינון  נחמה בהתנדבות בעמותה המסייעת לילדים יתומים. ינון היה אחראי על ארגון פעילויות וימי כיף לילדים היתומים, ונראה היה כי ההתנדבות הפיגה את בדידותו.

כעבור מספר חודשים, הוזמן ינון מטעם העמותה לחופשה בת שבוע ימים באירופה, כהוקרה על התנדבותו. ינון סיפר על כך לרונית, וקיבל את הסכמתה ליציאתו לחופשה, ממנה חזר וגילה כי רונית אינה מעוניינת להמשיך לחיות עמו יותר. בנקודה זו, הבין ינון כי מערכת היחסים שלו ושל רונית הגיעה לקיצה, ועליהם לסיימה בהקדם.

כעבור מספר ימים, הגיע ינון למשרדי בשנית. הוא סיפר שבנם המשותף רון, ניתק עמו את הקשר. ניתוק הקשר עם הבן רון היה קשה מנשוא עבור ינון, אשר חש כי כל עולמו חרב עליו. כל ניסיונותיו של ינון לחדש את הקשר עם הבן רון עלו בתוהו.

משך כל תקופה זו, התגורר ינון בבית בתו מנישואיו הראשונים. בתו ובני משפחתה קיבלו אותו בזרועות פתוחות ודאגו למלא את החלל שנוצר בליבו.

במהלך חופשת הקיץ התקשר אלי ינון והודיע לי על רצונו בעריכת צוואה, לפיה, לאחר מותו יועבר כל רכושו לבתו האהובה בלבד, אשר תמכה בו ברגעיו הקשים. ינון סיפר לי כי הוא מצוי בתקופה עמוסה ולחוצה, בשל פעילויות רבות שמתקיימות בעמותה במהלך חודשי הקיץ, ולכן קבענו להיפגש לצורך עריכת הצוואה מיד אחרי החגים.

לאחר כחודשיים התקשרה אלי מעין בתו של מעין וסיפרה לי ששבוע קודם לכן, בערב חג סוכות, ינון נפטר מדום לב.

ינון נפטר כאשר הוא עדיין נשוי ע"פ חוק לרונית, וזאת למרות שהשניים היו בעיצומם של הליכי גירושין.

אם ינון היה עורך צוואה בטרם נפטר, עיזבונו היה מועבר לבתו מעיין, כפי שחפץ בכך.

בסופו של דבר, ינון לא ערך צוואה בטרם נפטר, ולכן, עזבונו יחולק ע"פ הוראות חוק הירושה: רונית אשתו זכאית לקבל 50% מהעיזבון, ורון ומעין זכאים לקבל 25% מהעיזבון (כל אחד מהם).

אנשים רבים נוטים להימנע מעריכת צוואה. אחרי הכל, לאף אחד מאתנו לא נעים להכיר בעובדה כי המוות הוא בלתי נמנע. יחד עם זאת, יש לזכור כי עריכת צוואה היא אחד הדברים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות עבור יקיריו.

הצוואה היא מסמך משפטי בו מצווה מוריש מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו. עריכת צוואה המנוסחת באחת הדרכים הקבועות בדין, שלא נפל בה כל פגם אשר אינו ניתן לתיקון, תמנע בעתיד מן היורשים טרחה מיותרת ומלחמת ירושה, ותשמר את האינטרסים של המוריש אשר ייהנה משקט נפשי ומביטחון כי לאחר פטירתו יועבר רכושו לידיים הנכונות.

לתגובות פנו אלינו לכתובת:WWW.RAZ-RUSSO.CO.IL לקריאת כתבות ומאמרים נוספים ניתן להיכנס לדף הפייסבוק: רז-רוסו משרד עורכי דין.