נורית מספרת לכל החברים שלנו שמהרגע הראשון התחברתי אליו כי הוא היה ערירי ובעל רכוש רב, היא אמרה. הופתעתי. כלל לא עלה בדעתי שאהבתה של מוניקה ליוסף מוטלת כעת בספק.

מוניקה הייתה בת זוגו והידועה בציבור של יוסף בעשר השנים שקדמו לפטירתו. נורית היא מכרה של יהודית- אשתו הראשונה של יוסף, ממנה התאלמן לפני כ-12 שנה.

יוסף המנוח עלה לבדו לארץ בשנות ה-50, למד ראיית חשבון והפך לרו"ח ידוע. את כל רכושו צבר בעמל כפיו. בצעירותו נישא ליהודית, ניצולת שואה שנותרה ללא משפחה והתיידדה עם בני משפחתה של נורית, חרף היעדר קרבת דם.

למרבית הצער, סבלה יהודית מדיכאון והרבתה להתבודד בביתה. גורלם של יוסף ויהודית לא שפר עליהם גם בכך שיהודית לא יכולה הייתה להביא ילדים לעולם.

במהלך שנת 1994  ערכו יוסף ורעייתו יהודית "צוואה הדדית": יוסף ציווה את רכושו לרעייתו יהודית, וקבע שבמידה ויהודית לא תהיה בין החיים לעת פטירתו, יועבר רכושו לנורית- מכרתה, וזאת בשעה שלא היה לו כל מקורב אחר. במקביל, יהודית ציוותה את רכושה לבעלה יוסף, וקבעה שבמידה ובעת פטירתה יוסף בעלה לא יהיה בחיים, יעבור רכושה לנורית.

שנים רבות מצא יוסף נחמה לא רק בעבודתו כרו"ח, אלא גם ובעיקר בפעילותו הענפה בקרן לסיוע לניצולי שואה, והיה אחראי על הפקת פעילויות חברתיות, הן בשנות נישואיו ליהודית והן לאחר מכן.

כשנתיים לאחר פטירתה של יהודית, החל יוסף מחזר אחר מוניקה, שאף היא התאלמנה בשנת 2003 מבעלה. יוסף הרבה לבלות עם מוניקה ולהזמינה לתיאטרון ולמסעדות, עד שהפכו לבני זוג ידועים בציבור. לאחר כחצי שנה עברו להתגורר תחת קורת גג אחת, בביתה של מוניקה. 

יוסף נהג לספר למכריו על כך שרחש כבוד לרעייתו הראשונה, אך העיד כי זכה לשנים היפות בחייו לעת זקנתו, לצדה של מוניקה.

בנסיבות אלו וברבות השנים לצד מוניקה, בשנת 2009 הגיעו מוניקה ויוסף למשרדי, וביקשו לערוך "צוואה הדדית". בפגישתנו, התרשמתי עמוקות מאהבתם ומהדאגה שהפגינו האחד כלפי השנייה. הם סיפרו על כך שהם מעוניינים להבטיח כי בעת פטירת אחד מהם, יעבור רכושו של הנפטר, אל בן הזוג שנותר בחיים. עוד ביקש יוסף שצוואתו זו תהא צוואתו האחרונה, שתבטל את הצוואה הקודמת שערך בשנת 1994. יוסף ציווה את כלל זכויותיו, "לבעלותה הבלעדית של בת זוגי היקרה לחיים", מוניקה.

במהלך שנת 2011 חלה יוסף במחלה קשה. מוניקה שהתה לצדו בשעותיו הקשות ומילאה אחר כל צרכיו במסירות אין קץ. במשך כל תקופה זו לא הגיעה נורית לבקרו אף לא פעם אחת.

יוסף נפטר בשנת 2012 בביתו, כשמוניקה בת זוגו שהתה לצדו ברגעיו האחרונים. יוסף נקבר כפי שביקש בצוואתו, בחלקה אותה רכש עוד בטרם נפטר, עבורו ועבור מוניקה בת זוגו. חודשים ארוכים עברו עד שהחלה מוניקה להתאושש. פטירתו של בן זוגה היקר לה הותיר בנפשה צלקות, וגעגועים עזים לימיה טובים יותר.

כחודשיים לאחר פטירתו של יוסף, פעלה מוניקה לצורך הוצאת צו לקיום צוואתו של יוסף. מספר ימים לאחר שהוגשה הבקשה, נדהמה מוניקה לגלות, כי בצר לה, ועל מנת לזכות ברכושו של יוסף בכל מחיר, הגם שאין לה קרבת דם ליוסף או לרעייתו הראשונה, הגישה נורית כתב התנגדות לצו קיום לצוואה האחרונה של יוסף משנת 2009. וזאת עשתה כשהיא מטיחה רפש במוניקה, שהייתה ידועה בציבור כאשתו של יוסף שנים ארוכות.

נורית העלתה טענות מן הגורן ומן היקב בדבר השפעה בלתי הוגנת לכאורה של מוניקה על יוסף, וטענה כי הצוואה משנת 1994 בלתי ניתנת לביטול מחמת היותה צוואה הדדית לכאורה, הגם שאינה יורשת ע"פ הצוואה משנת 1994. יודגש כי גם אם הייתה נורית יורשת ע"פ הצוואה ההדדית משנת 1994, הרי שמדובר בשנים טרם נקבע התיקון המסדיר את התנאים לביטול צוואה הדדית בחוק הירושה.

סופו של דבר כתחילתו, בית המשפט קבע כי אין כל בסיס שבדין ליתן צו לקיום צוואה ישנה של יוסף המנוח- על פי בקשתה של נורית, לנוכח קיומה של צוואה מאוחרת יותר, אשר הוראותיה שונות מקודמתה, ולכן מבטלת למעשה את הצוואה משנת 1994.

הכותבות עו"ד קרן רז ועו"ד הדס ויינפלד רוסו, שותפות במשרד רז-רוסו משרד עורכי דין, הנן בעלות ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, תחום רחב הטומן בחובו נושאים רבים כגון: גירושין, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראייה, אפוטרופסות, פירוק שיתוף, הסכמי ממון, ירושות וצוואות, הגירה/ חטיפת ילדים לחו"ל, ידועים בציבור, זוגות חד מיניים, ועוד נושאים רבים נוספים מתחום המעמד האישי.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי, אך השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו לחלוטין.