(שנייה אחרי שכתבתי את הכותרת קלטתי שזה נראה כאילו אני הולכת להתאבד. אז לא, למי שבמקרה חשב)

החלטתי שאין לי כל כך זמן או כוח להמשיך לכתוב ככה. התחלתי לכתוב יומן עם עט ודפים, לעצמי.

לא נוח כל כך לכתוב כאן, כי כל שנייה אני צריכה לשאול את עצמי: האם יאהבו את מה שאני כותבת? האם זה לא חושף יותר מדי פרטים עלי?

אני עוד אחזור לשוטט מדי פעם בישרא, ואולי אפילו להסתכל בבלוג שלי מדי פעם ולצחוק על כמה שהייתי מטומטמת (ועדיין), אני לא מוחקת אותו.

אז ביי, אנשים שהציצו לי מדי פעם בבלוג ואולי במקרה הגעתם לפוסט הזה,

היה נחמד