ירדן נגד העולם. או שלא.

מסתבר שהחלק שאני הכי אוהבת בסונטה שאני מנגנת עכשיו הוא מארש סארקאסטי שלועג לנאצים, ובכלל- כל הסונטה הזו לועגת לנאצים בחלקים מסויימים (סונטה של הינדמית', למי שמכיר, ולמי שלא- http://www.youtube.com/watch?v=FfegCvpSM5g ). גיליתי גם שאני מבינה קצת גרמנית, וזה מוזר.
מזמן לא הייתי קצת סארקאסטית. אני מנסה להיגמל מהציניות שלי, וזה די מצליח. עכשיו אני פשוט צריכה לסבול בשקט בדיחות ציניות של אחרים, ולהתאפק לא לצחוק עליהם. נהדר.

השבוע מחסנים אותנו בבית הספר, ובאותו יום יהיה לי גם מבחן ריצה. בנוסף לזה שאני ממילא בקושי מצליחה לרוץ 1200 מטרים בלי ללכת (אני כל כך גאה בהישג הזה, ואני אמורה לקבל 95, שזה ממש טוב ביחס לחוסר הכושר שלי), אני אצטרך לרוץ את זה עם יד כואבת. אני גם מפחדת ממחטים וכל מה שקשור בהן, אז אמא שלי הציעה לי להתחסן בקופת חולים או שהיא תגיע לבית הספר לחיסון. קופת חולים היא פתרון מספיק טוב, אבל אני מעדיפה לגמור עם זה כמה שיותר מהר. בטח האחות תחשוב שאני חולת נפש או משהו. אני פשוט אשאל איזו מהאחיות יותר נחמדה ואלעס את הסווצ'רט שלי במקום לצעוק ולקלל כל מה שזז (למרות שאני לא מקללת, בדר"כ אני חורטת עם עטים סגורים על נייר את כל מה שאני רוצה לצעוק על אנשים).