א. בנוגע לענינה של תורת החסידות - והחידוש שבה על חלקי התורה שנתגלו לפניה - נאמרו ביאורים רבים. ומהם:
א) בזמנו של הבעש"ט משהו כמו לפני 300 שנה ( הבעל שם טוב ) היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם מהתעלפות.
ב) "חסיד הוא שעושה לפנים משורת הדין ( וכמרז"ל "שורפן חסיד - אע"ג שמזיק לו.
חסיד עושה ויעשה הכל אפילו שזה יכל להזיק לו, בסוף הקטע אני אתן סיפור על שליח של חב"ד בהודו.
ג) "מעלת החסידות הוא שהכוחות הטבעיים נעשים כוחות אלוקים". וכמאמר רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע ( השולחן ערוך ) "כל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו" ( המידות שלו ).
לא רק לשנות מדותיו הטבעיים אלא גם - "טבע מדותיו".
ד) תורת החסידות חידשה אשר כל אחד ואחד, גם מי שאין לו נשמה גבוהה וגם לא זיכך את עצמו, יוכל להשיג אלוקות. כי ע"י זה שתורת החסידות ביארה את העינים של חלק ה"סוד" שבתורה וקירבתם אל השכל בדוגמאות ומשלים מכחות ותכונות הנפש - "מבשרי אחזה אלוקה" - ניתנה האפשרות לכאורה איך להשיג גם חלק זה שבתורה; ולא רק בהשכל שבנפשו האלוקית, אלא גם בהשכל שבנפשו השכלית עד - בהשכל שבנפשו הבהמית.
המשך מחר
חג חנוכה שמח לכולם אוהב אותכם