חוזר בתשובה

חזרתי אחרי הפסקה קצרה מכל מיני עניינים שאחד מהם זה לימוד גמרא בשש בבוקר אני עדיין ממשיך את זה כמובן בכל מקרה חזרתי ב"ה. 

כל פרק בקיצור התניא מתאר את מה שכתוב בפרק המלא ולדעתי גם יותר מובן בשבילכם. 

פרק א' - שתי נפשות

בפרק א' מעלה האדמו"ר הזקן שאלות שונות מתורת הנגלה ( מהמשנה והגמרא ) כאשר הנקודה המרכזית העולה מתוכן היא, שמעבר לפירוש הפשוט - ש'בינוני' הוא מי שחציו זכויות וחציו עוונות - ישנו פירוש עמוק יותר, לפיו ל'בינוני' אין עבירות כלל. 

במהלך הספר יבאר אדמו"ר הזקן, שניתן להבין את הפירוש העמוק, רק כאשר לומדים על המהות הפנימית של הדרגות השונות בעבודת השם.

על השאלות מתחיל הרבי לענות, רק כעבור שנים-עשר פרקים, בהם מלמד אדמו"ר הזקן את תפיסת העולם החסידות בנוגע למהותו של היהודי, מהם הכוחות הפועלים בקרבו? מה השם רוצה ממנו? וכיצד הוא צריך להשתמש בכוחותיו כדי למלא רצון השם?

כבר בסוף הפרק, מתחיל אדמו"ר הזקן להסביר את היסוד לכל עבודת השם; 'לכל יהודי יש שתי נפשות'! לא רק נפש אחת עם שני יצרים, כי אםשתי נפשות ממש. הנפש הראשונה היא מה'קליפה' ויש בה ארבעה יסודות ( אש, רוח, מים, עפר ) מהם מגיעות המידות הרעות. כיוון שהיא מ'קליפת נוגה' שיש בה גם כן טוב, יש בה גם מידות טובות, כמו רחמנות וגמילות חסדים. נפשות אומות העולם מגיעות מהקליפות הטמאות ולכן, גם כאשר הם עושים טוב, זהו טוב אינטרסנטי.

סיפורים ותוספות:

"אמר רבה כגון אנא בינוני אמר ליה אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו"

האמורה רבה, שהיה במדרגה רוחנית מאוד נעלית, הגדיר את עצמו כבינוני. אמר לו אביי תלמידו: "אינך משאיר חיים לכל הברואים" ( לא שביק מר חיי לכל בריה ), שכן, אם אתה רבה, שנמצא במדרגה כל כך גבוהה - הנך רק בינוני - משמע כי כל השאר רשעים...

כל טוב חברים.

א. בנוגע לענינה של תורת החסידות - והחידוש שבה על חלקי התורה שנתגלו לפניה - נאמרו ביאורים רבים. ומהם:

א) בזמנו של הבעש"ט משהו כמו לפני 300 שנה ( הבעל שם טוב ) היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם מהתעלפות.

ב) "חסיד הוא שעושה לפנים משורת הדין ( וכמרז"ל "שורפן חסיד - אע"ג שמזיק לו.

חסיד עושה ויעשה הכל אפילו שזה יכל להזיק לו, בסוף הקטע אני אתן סיפור על שליח של חב"ד בהודו. 

ג) "מעלת החסידות הוא שהכוחות הטבעיים נעשים כוחות אלוקים". וכמאמר רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע ( השולחן ערוך ) "כל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו" ( המידות שלו ).

לא רק לשנות מדותיו הטבעיים אלא גם - "טבע מדותיו".

ד) תורת החסידות חידשה אשר כל אחד ואחד, גם מי שאין לו נשמה גבוהה וגם לא זיכך את עצמו, יוכל להשיג אלוקות. כי ע"י זה שתורת החסידות ביארה את העינים של חלק ה"סוד" שבתורה וקירבתם אל השכל בדוגמאות ומשלים מכחות ותכונות הנפש - "מבשרי אחזה אלוקה" - ניתנה האפשרות לכאורה איך להשיג גם חלק זה שבתורה; ולא רק בהשכל שבנפשו האלוקית, אלא גם בהשכל שבנפשו השכלית עד - בהשכל שבנפשו הבהמית.

המשך מחר 

חג חנוכה שמח לכולם אוהב אותכם

זה ציטוט ישר מהקטע בהמשך היום אני גם יכתוב פירוש על זה בע"ה. 

כי השכל שבנפש המסכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איל הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו ית' ( יתברך ) שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ודוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי וגו' וכתיב צמאה נפשי לאלוהים וגו' וכתיב צמאה לך נפשי וגו' והצמאון הוא מיסוד האש שבנפש האלהית וכמ"ש ( וכמו שכתוב ) הטבעיים וכ"ה ( וכן הוא ) בע"ח ( בעץ חיים ) שיבוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח וכמ"ש בע"ח שער נ' שהיא בחי' ( בחינת ) חכמה שנקרא מים שבנפש האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן כמ"ש במקום אחר. והדעת הוא מלשון והאדם ידע את חוה והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברור הוא ואינו מסיח דעתו כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה פרוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה: